יין יבש

השיר מציג סצנה יומיומית של סעודה – אכילת בשר ושתיית יין – אך הופך אותה לביקורת נוקבת, רגשית ומוסרית על צריכת בשר ומה שהיא מדחיקה. תוך תיאור בוטה של האכילה, אתה חושף את הפער בין העונג וההרגל האנושי לבין סבלו של בעל החיים. זיכרון ילדות של פרה מביטה בך שובר את השלווה ומעורר אשמה ונוסטלגיה.

מאחורי כל ביס תמים מסתתרת מציאות של כאב וסבל. השיר קורא להתבוננות כנה ומוסרית על מעשינו, ומעורר שאלות על חמלה, הרגל, והקשר שלנו עם בעלי החיים.

נוקב ומרגש כתבת צביקה היקר

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

היא זולגת אומצה ולוגמת שעווה ויין ויבש,מביטה בך לשנייה כששואלת מתי וטיפת נוסטלגיה זולגת מפניך מהתרגשות.  תודה רבה לך צבי היקר, יום טוב.

תאוות הבשר בשיר עוקצני...נפלא...יום מבשר צבי יקר..

הזכרת לי ילדותי פרות גועות ותרנגולות מקרקרות.

יופי של שירה שמוליק מוכשר

הילכתי כאן כאילו ואני חלק מאותו ביס עסיסי 

טבול ביין ארגמן 

וזו תשוקה מביטה בי 

יום נפלא

.

(יין ארגמן יבש עם בשר עגל - יש לה מה ללמוד ...)

הדמות של האישה - מבטך ביקורתי: זוללת, פה מלא, זולג ...

ואני מבינה אותך. כן. (כן!)

תודה רבה-רבה על התיאור החי, צביקה, יקר. 

ועל הנוסטלגיה.

רק טוב! <לב>

רבקה

---