קְרִיסְטָלֵי אֹשֶׁר

מבטיחה לעצמך: את לא תהיי כמו האישה שפניה קמלו ואת צועדת אל המחר בראש זקוף ויחפה. תודה רבה לך אביה היקרה, יום טוב.

אל המחר את צועדת, סוללת את דרכך בחיים אל האושר בצעד בוטח ונמרץ. איזה שיר נפלא! 

עיניים דומעות ללא מילים

גם מכאב וגם משמחה 

בעיקר מכאב של סיפור אהבה 

כמה מוכר 

תודה שהבאת 

יום נפלא

בְּתוֹךְ דְּמָעוֹת שֶׁל כְּאֵב 
הִיא מוֹחֶקֶת סִפּוּר אַהֲבָה.
הִיא פּוֹסַעַת בִּשְׁבִילֵי הַתִּקְוָה,
ובְּלִבָּה תְּשׁוּקָה שֶׁעוֹד לֹא כָּבְתָה.
הָעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת, וְהרוּחַ רוֹעֶדֶת,
אַךְ בָּה מִתְלַהֵט אוֹר קָטָן שֶׁל מָחָר.
בְּרֹאשׁ זָקוּף וּמִבְּלִי לְהַבִּיט לְאָחוֹר
הִיא צוֹעֶדֶת, יְחֵפָה, בַּדֶּרֶךְ אֶל הָאוֹר.
 

השיר מתאר תהליך אישי של התחדשות רגשית: מהתמודדות עם כאב, אובדן ואכזבה – אל תקווה חדשה, תעוזה, ותנועה קדימה. את מנערת מעליך עצב, מביטה בחלום חייך, ובוחרת לצעוד לעבר האור.

גם אחרי כאב ואכזבות, אפשר לקום, להתנער מהעבר, ולהאמין שוב באור ובאושר. הדמעות הן עדות לשברון, אך גם פתח לריפוי ולצמיחה.

מקסים ומרגש השיר אביה יקרה, שתמיד תאמיני באור ובאושר.

לך כרגיל כתבתי שיר תגובה בהשראה.

יום  שלישי מבורך

שמוליק

.

שיר רגיש-רגיש. 

ואינטימי-אישי. 

רגעים כאלה, של מבט מסכם, ודמעה.

והצורך להמשיך הלאה, לחיות הלאה. 

תודה רבה-רבה, אביה אהובה. 

יום מחבק, כדברייך. יום מיטיב. <לב>

רבקה

---

הדמעות הן שפת הלב

בלי קול ובלי מילים

ושירת תאר זאת היטב אביה יקרה

ערב טוב ושקט

ממני באהבה

מרים

    .והן רבות במקומותינו עכזיו

ממתינה עלי חוף לאהובה