יצירות אחרונות
בורות. פרק 3 (0 תגובות)
Boaz /סיפורים -21/09/2026 23:17
מסיפורי העץ אובות - למה עלי העץ אובות ירוקים וכסופים? (1 תגובות)
אריק חבי"ף /סיפורים -21/09/2026 22:39
פרידה מאימא (3 תגובות)
אורלי /סיפורים -21/09/2026 15:03
כיפורים כ-פורים הגשש החיוור ״המנגינה היא שקובעת״ (2 תגובות)
אלפי /הודעות -21/09/2026 13:08
רק חשים בתנועת הציפורים (5 תגובות)
דני זכריה /שירים -21/09/2026 01:44
מתוך ספר שיריי החדש "רעד וגעגוע" "הקינה האינסופית על אחי אלי" /נפל במלחמת יוה"כ 1973 (10 תגובות)
אריק חבי"ף /שירים -20/09/2026 22:18
בורות. פרק 2 (4 תגובות)
Boaz /סיפורים -20/09/2026 13:59
שירים
טיפ טיפהטיפ טיפה/מאת ג'וליה אורןזה סיפור על מסע של טיפה יחידה קטנטנה ושקופה, שמצאה את עצמה בין אדים נוצצים על שמשת החלון ולעיניים נוגות של ילדה מול וילון.
שאלה הילדה: מניין באת את, טיפה מזוקקת? אמרי טיפ טיפונת, אל תהיי שותקת!
וכך פתחה הטיפה והשיבה: פעם הייתי אדים בענן ואז ירדתי כמו גשם לכאן נפלתי על נחל, נעשיתי גדולה! חוויתי עוצמה, מין חוכמה עתיקה.
מנחל הובילו אותי לברזים השקתי המון אנשים ועצים אח"כ חילחלתי לתהום עמוקה למדתי לשהות שם כנועה ושקטה ושוב התאדתי, ומתוך הענן הפכתי לשלג וירדתי לים.
בים הרגשתי מן אושר קדום הנה התמזגתי עם כוח עצום! יכולתי לשאת אניות של משא לפרוץ איזה סכר, לשלוט בדגה היה לי מן עומק, קיבלתי חכמה הרגשתי כמעט אין סופית, עצומה!
ורק כאן הבנתי מי אני ביקום: חלקיק אין סופי של משהו עצום! שנפרד, מתגעגע ושוב מתמזג ובכל מסעיו רק שואף להתאחד!
ואם רק תביטי, ילדתי הנוגה תראי שגם בך יש ניצוץ של ערגה שגם את במקור הינך רק חלקיק של אור נשמתי טהור וזקיק ששואף להתמזג או אף רק להצית את הנר הכבוי בליבו של עמית.
היי שלום ילדתי, חיזקי ואמצי! אני אמשיך בדרכי אך חשוב שתדעי: אני גם בתוכך - כמו טיפה מזוקקת, ניפגש על ענן, שם מעבר לקשת.
סוף תגובות
renana ron
/
ג'וליה יקרה,
נשמתי נ
/
31/05/2025 12:37
renana ron
/
והגעתי גם לשני שירייך
/
31/05/2025 12:51
שמואל כהן
/
כל אדם הוא חלק קטן ממשהו עצום וקדום🌹🌹🌹
/
31/05/2025 14:48
עליזה ארמן זאבי
/
גילגולה של טיפה ...
/
31/05/2025 15:34
גלי צבי-ויס
/
חלקיק אינסופי של משהו עצום
/
31/05/2025 23:38
יצחק אור
/
טיפה לטיפה
/
01/06/2025 09:01
התחברותתגובתך נשמרה |