דִּיאָלוֹגִים / אִילָנָה. פָּ ©

מזדהה, מרגש: את בראת דיאלוגים עם אימך ברווח בין שיחות לשתיקות, שהיוו שעות של נחמה וכן לחשת ומיד השיבה לבוא בתום הערה ואת הנהת בשמחה עד שאת מגלה בשריקתה של הרוח סודה ואת בוכה מונלוג בדממה. תודה רבה לך אילנה היקרה, שבת טובה וחג שבועות שמח.

מתפעלת מהזווית המעניינת, שבה ראית ופירשת את שורותיי. ושמחה לא פחות, שהזדרזת והגבת לשורותיי.  
כל שיכולה לומר הוא, שמרגע שהמילים שלי נקראות על ידי אחרים, הפרוש שייך לקוראים ודבר זה מרגש אותי מאד.
תודה רבה דני יקר

תודה אילה יקרה,
יהא זכרו מבורך בינות אלה אשר נרצחו ושמם לא נודע.

השיר מתאר שיחות דמיוניות של הדוברת עם אהוב שאיננו עוד – זיכרונות ונחמה שנבראים מתוך שתיקה, סערה וגעגוע.

גם כאשר אדם נעלם מהחיים – הקשר הפנימי והדיאלוג עמו ממשיכים להתקיים בלב, בזיכרון, ובמילים שלא נאמרו.

תודה אילנה יקרה על שיר מרגש .סיפור הרקע של מה  שקרה לאימך ולארוסה במלחמת העולם השניה מעצים את השיר.

שבת מבורכת וחג שבועות שמח.

שמוליק

שמוליק יקר,
מלוא הערכתי להתייחסותך המפורטת לשורותיי.
אמי ואבי היו שייכים לדור שהעדיף לסגור את הזכרונות הכואבים במגירה, ואף נעל אותה, ובמקרה של אבי, זרק המפתח לים.  אמי הצליחה להיפתח ומעט ולספר קורותיה. עם אבי, אני חשה החמצה גדולה, אך מקבלת ומכבדת את החלטתו לא לדבר.

השורות שכתבתי משמשים כגל עד ויד נצח ליהודי עלום שם, שיכול היה להיות אבי , לא זכה להיות אב ולהקים משפחה.

תודה אביה יפתי,  שיהיה לנו רק טוב ונצליח למצוא עוצמה וכח לבנות ולהיבנות, מחדש בארץ הזאת.

אילנה יקרה

************

רבות השתיקות

בחיק רווח צר,

סיפור חיים מתומצת.

הבטיח שישוב

ימים אמרו אחרת

והיא חיכתה

עד כלות

בושש להגיע

מגלה סודו 

ברוח השוצפת.

תודה על רגש מפעם

חג שבועות שמח

ממני עליזה.

עליזה יקירתי, תודה על משוב שורות הנפש שלך, שמתייחסות כל כך יפה לשורותיי. מעריכה מאד, מאד!!!

שיר מרגש עד דמעות,

את מחכה לשוך  הסערה כדי שאמא שלך תבוא

תבוא ותספר לך את חייה. החיים שהיו לה שם

שם לפני המלחמה.

דיאלוגים לא היו לך עם אמא שלך, אז -

אז בתוך השקט הזה ביניכן, חיברת מונולוגים.

מונולוג של אמא שלך. אשה צעירה לפני המלחמה וארוס

וחלום על הקמת משפחה...

החלום נקטע והארוס נרצח שם והייתה השתיקה.

עצוב וכואב

אני יודעת...

נורית יקירתי, מודה מאד על התגובה החמה שלך לשורותיי.
אמי היתה דווקא ה"דברנית" מבין שני הורי.  שפתיו של אבי היו חתומות ואני רוצה להאמין, שאולי בגלל גילי הצעיר, במותו [17] לא הצלחתי לדובב אותו על הזוועות שעברו עליו בשנות המלחמה.  אני זוכרת היטב שכשאמי סיפרה לי על כך שהיתה מאורסת בטרם החלו רוחות המלחמה לנשב, נדהמתי, כי הייתי בטוחה עד אז, שאבי היה אהבתה היחידה. 

.

תודה רבה על השיר הרגיש, 

ותודה רבה על הסיפור שמאחוריו, יקרה. 

<לב>

רבקה

---

תודה רבה רבקה יקרה. מחמם את לבי לדעת שיש קוראים לשורותיי, שמנציחות יהודי אחד מתוך מליוני נרצחים מבני עמנו.

הרבה הלכו כך לפתע נגדעו מהחיים

כשהוא מבטיח לבוא בתום הסערה 

אך הרוח לקחה אותו 

מחבקת 

שבוע טוב יקרה 

תודה אלה לי על התגובה ובעיקר על החיבוק. הרגשתי את חומו

תודה צביקה יקר על תגובתך, אשר מסכמת משולש אנושי מדומיין של חיים שהיו ואינם.
חיים שהיו אמורים להיקשר, אך הדבר לא התממש מעולם.

שעות של נחמה היו אלה כשאמך ניהלה עם ארוסה שיחות גם אם חלקן הגדול היום דמיוניות בלבד. היא זכרה את הבטחתו לשוב אליה ולהינשא. כמה נוגה סופו של הסיפור הזה. 

גלי יקרה,
כל ילדותי החדירו בנו בביה''ס, שהשואה היא אירוע נורא, שלא ישוב לעולם. 
לצערנו, על בשרנו, כי טבח יהודים, באשר הם יהודים קרה שוב.
סיפורה של אמי ע''ה, דומה לסיפורים רבים, שקרו לעמנו בשבעה באוקטובר.
אך אנחנו נקום ונתקן מה שנחרב, ומתוך ההרס נצמח כמו השיבלים שצומחות שוב ושוב בשירה של דורית צמרת!!!
אני מודה מקרב לב על תגובתך החמה }{ }{

השבר הנורא הזה. אמן והלוואי! 

בתום הסערה

בוששו פעמיו

אל השמים עלה בסערה

המתינה

אוהבת

והבת בשיר

לה יד ואות

מקוממת

תודה, תודה יצחק יקר על הדברים שכתבת לי ונגעו בלבי. 
אני מאמינה ובטוחה שנשמות הארוס, אמי ואבי מתמלאות בזכותך, באנרגיה של אור, אי שם בקרבת הבריאה.