אַשְׁמָה - שִׁיר שְׁבִיעִי בְּנוֹשֵׂא רְגָשׁוֹת

יפה ומרגש, לומדת מטעויות, לקיחת אחריות:  את לוקחת אחריות על מה שעוללת למישהו אחר או לעצמך וזה לוקח אותך ללימוד מטעיות ולהימנעות מחזרה על המעשה. תודה רבה לך אביה היקרה, שבת מוארת. יום עצוב מאוד ומעורר דאגות.

הִיא שָׁתְקָה
כְּשֶׁהַכְּאֵב דִּבֵּר.
אַשְׁמָה לְעַצְמָהּ לִחֲשָׁה 
תִּלְמְדִי, תִּסְלְחִי,
וְהִיא לְאוֹר לָהּ הָיְתָה .
 

את  מתארת בכנות את התחושות הנלוות לאשמה – צער, חרטה, קושי במבט עיניים – אך במקום לשקוע בה, את בוחרת להקשיב לה ולהפוך אותה למנוף לשינוי.

אשמה אינה רגש שלילי בלבד. היא יכולה לשמש ככוח מרפא, מניע ללמידה, שינוי ובקשת סליחה. כאשר מתמודדים איתה ביושרה, אפשר להפוך את הכאב להזדמנות לצמיחה פנימית ולעולם ערכי יותר.

זהו שיר שמזכיר לנו שגם טעויות - אם נביט בהן בעיניים פתוחות  הן חלק בלתי נפרד מתהליך ההתבגרות וההתחזקות הרגשית.

מקסים השיר אביה יקרה , שיר עם הרבה חומר למחשבה על מהי אשמה יש בשיר הזה.

שבת מבורכת ושנשמע בשורות טובות בימים לא פשוטים שאנחנו עוברים כעת.

שמוליק

.

האמת היא שהסִדרה הזאת, שלך, מפתיעה

אותי. אני לא רואה את עצמי בונה ומעלה 

משהו דומה. 

תודה רבה-רבה על כנותך, 

שבת שלום (הלוואי!!), המשך ערב רגוע 

(כרגע יש אזעקה) ומיטיב, אביה אהובה. 

<לב>

רבקה

---

זה לא מובן מאליו. לקחת כך אחריות, להביע חרטה לבקש סליחה ולנקות את השטח. הלוואי שכל בני האדם יהיו כאלה. 

אשמה , אשם , חרטה-

ומה שביניהם

והאם ,  על כולם תכסה חרטה וסליחה,

חומר למחשבה

אביה יקרה

************

כולנו טועים 

ריקמה אנושית.

גדולת האדם מתבטאת

בסליחה הנאמרת

וזו מידה נפלאה בעיניי.

אני טיפוס אימפולסיבי

צריכה לעבוד על המידה

עם זאת יודעת לבקש סליחה

כאשר צריך והמצפון מייסר

 אבני הריחיים

משתחררות  באחת ...!!!

שבת טובה ורגועה

ממני עליזה.