יחזקאל

 יְחֶזְקֵאל
יְגוֹנוֹ מֵצִיץ
מִבַּעַד שְׂמִיכַת הַמָּמ”ד,
לֹא עֲצָמוֹת קָמוֹת לִתְחִיָּה —
רַק גּוּף רוֹעֵד,
וְעַיִן אַחַת
בְּאוּפוֹרְיָה צוֹפִיָּה .
הוּא כּוֹתֵב,
לֹא חֲזוֹן אַחֲרִית יָמִים
אֶלָּא פֶּרֶק חָדָשׁ,
בְּדִמְעָה.
 

יפה כתבת צביקה היקר. 

שבוע טוב ומבורך 

שמוליק

לא מעודד: יגונו מבצבץ מבעד שמיכת הממ"ד כשעינו צופה באופוריה והוא כותב בדמעה את הפרק החדש. תודה רבה לך צביקה היקר, ערב טוב ושקט עד כמה שניתן.

.

... ומה היה מקונן ירמיהו ... 

תודה רבה-גדולה, צביקה יקר. <לב>

רבקה

---

ליבו נשבר... נו מה

טוב שהוא כותב

נבואת זעם בפיו, כאב גדול. הוא מתבונן באופוריה אך רואה עתיד קודר למדי.  

מסתבר שכולנו כותבים מהממד

ליום שקט יקר 

עגמומיות מול אופוריה, דבר והיפוכו.
במה יבחר הכותב להתמקד, בסופו של דבר? 
לכותב הפתרונים