אבד / כחום הלילה [3] /

יפים השניים ומלאי רגש

השיר "אָבַד" מתאר דמות של אישה זקנה הסורגת תמיד, מקללת ומבלה את ימיה על כיסא נדנדה מול הרחוב. היא בחרה להעמיד את בדידותה בחזית, כך שכל עובר ושב יראה.
השיר מתייחס  לאובדן החיים החברתיים והפנימיים בזקנה, ועל הדרך שבה הבדידות הופכת למעין זהות גלויה ונצפית.

השיר "כְּחֹם הַלַּיְלָה" מתאר רגע מתוח בין גבר ואישה  שיודעים את מה שנמצא מתחת לפני השטח – מתח רגשי או מיני שלא נאמר ישירות. האמירה "חם" הופכת לסמל למועקה, קרבה ונחמה שמעיקה באותה מידה.
מורכבות הקשר האנושי: הקרבה שמנחמת אך גם מכבידה, החום שמקרב אך גם לוחץ ומעיק.

תודה רבקה על שני השירים.

סופ"ש רגוע ושקט

שמוליק

ואותה סורגת...חסרת גיל נרגנת ומרובת הטרוניות
הכל עושה מלידה...והיא מציבה בחזית - את בדידותה

כחום הלילה - שניים - הוא יודע היא יודעת
ואותו ענין שמעיק - נפרץ
וגם הנחמה המעיקה

תודה על השניים - בוקר מחבק ונפלא

סבתא סורגת, אבל את הבדידות לא ניתן להפיג. נוגה כל כך.

כחום היום, הקיץ הזה שיש בו משהו מעיק בכל מובן.  

שניים נלהבים.

הראשון: את תוהה על בחירתה של שכנתך הזקנה שסורגת מלידה ומציבה על בדידותה בחזית. 

השני: גם הוא וגם היא יודעים שהוא יודע והיא אומרת חם חם על משהו הקליל כמו מעיק על בגדיו וכן נפרמה והנחמה המעיקה כחולם הלילה.

תודה רבה לך רבקה היקרה, יום טוב וסופ"ש נעים.

תיאור מדוקדק ותמציתי של זקנה. תמונה מעוררת מחשבה!! ואולי כך היא בודדה פחות? כי כ-ו-ל-ם רואים אותה, יושבת וסורגת על המדרכה? 

באשר צמד-כה היטבת לתאר את ההקלה וההכבדה של חשיפת סודות הזוגיות

תודה רבקה, להצגת זרקור על רגעים רגילים ומיוחדים, והבעתם יפה כל כך! 

מראה שצובט את הלב,

זקנה יושבת בתוך כסא נדנדה וסורגת...

אין לה עתיד, חוץ מהסריגה והנדנוד האין סופי על הכסא 

ואין לך גם עבר,

כל שיש לה, זו הבדידות.

את ושכניך צופים בה, 

האם משהו מכם ניסה לגשת אליה? לשבור את בדידותה?

סליחה רבקתי.

כחום הלילה,

החום המעיק גורם להתנהלות ב

Slow motion

הכל כך כך מעיק, גם בינו לבינה...

.

הו. 

ברור שאת לא מכירה את הזקנה הזאת. 

ובעצם, מי מכיר אותה? ואני מדברת ברצינות. 

אבל היא יושבת כבר ה-מ-ו-ן שנים, סורגת. 

למי היא סורגת? יש רק השערות: אולי לאיזה

ארגון-צדקה, כי שכניה, בבניין שלה (היא

לא גרה בבניין שלי), לא פגשו אנשים אצלה.

דירתה בקומת קרקע, כך ש- מי יודע. 

מכל מקום: היא צורחת על מי שמתקרב 

אליה. 

הנה, זכית במנת רכילות, נוריתי יקירתי. 

תודה רבה-רבה ורק טוב! <לב>

רבקה

---