חמישה נרות

.

תודה רבה-רבה וגמר חתימה טובה לך וליקיריך, 

איילה אהובה. <לב>

רבקה

---

את מציבה את עולמך האישי והמשפחתי מול סמלי המסורת היהודית – הנרות והשופר. דרך מבט כן וכואב על יחסי אם־בת, את מגלה שהשורשים, הקושי והמורשת משתלבים זה בזה. בסופו של דבר, האמונה והמשפחה יחד יוצרים רצף של זיכרון, כאב וקדושה שמחברים בין עבר להווה.

תודה רבקה יקרה על השיר העוצמתי.

גמר חתימה טובה

שמוליק

.

תודה רבה-גדולה על קריאה + תגובה, שמואל יקר. <לב>

גמר חתימה טובה לך וליקיריך. 

רבקה

---

אמא רבה איתך או את איתה...  חתימה טובה

:))

תודה רבה-רבה על קריאה+תגובה, צביקה יקר. <לב>

גמר חתימה טובה לך וליקיריך. 

רבקה

---

מאד מתחברת למואר הזה. נרות הנשמה לאהובים שאינם אתנו ביום כיפור, ומעניין מה זורק הזיכרון: אצלך זו מערכת היחסים עם אמך ובין אמך וסבתך-שלשה דורות. 

אצלי-זו מערכת היחסים עם אמי-ושלה עם דודתי. אהבה וקנאה וסמכות.

שיר מעורר רגשות ומחשבות בערב יום הכיפורים 

גמר חתימה טובה רבקה יקרה. 

.

ברשותך, BB:

ע"מ לקצר, לא ציינתי שסבתא סלובה הייתה

חמותה של אמי (או שאמי הייתה כלתה). 

מכל מקום: 

תודה רבה-רבה על תגובתך, על השיתוף. 

זה לא מובן-מאליו.

גמר חתימה טובה, BB יקרה. <לב>

רבקה

---

של תקיעת השופר, הפותח שערי שמיים. זה באמת נשמע נורא ומפחיד נורא, אך גם מייצר איזושהי תקווה כי משהו יתגשם. סבתא סלובה עולה בזיכרונך, חדת מחשבה, קרובה ללבך. את הקונפליקטים עם אמך סיפרת לה, והיא עצמה גוננה עליה על אף שלא חיבבה אותה במיוחד.

חמישה נרות אימא הדליקה כנראה בשבת, כמספר בני המשפחה אולי. 

.

ברשותך, גליתי יקירתי:

חמישה נרות (נרות נשמה) אני מדליקה

ביום כיפור: 

להוריי, לשתי אחיותיי, ולאישי. 

וקצת רכילות משפחתית נוספת: 

סבתא סלובה הייתה אמו של אבי, ואמי 

"גנבה" ממנה את בנה האהוב ... אבל: 

בעקבות השיחה הנ"ל, היא עצמה שינתה

את גישתה לאמי. אני חושבת שהתלונות 

שלי הביאו לכך, ולכן סבתי גוננה עליה. 

(והיה העקוב למישור ..?)

קשקשתי לך מספיק. 

תודה רבה-גדולה על קריאה + תגובה, 

וגמר חתימה טובה לך וליקירייך. 

<לב>

רבקה

---

רבקתי היקרה, התרגשתי לקרוא את התירור הזה

תיאור של בני המשפחה ובמיוחד של סתבא שלך,

אשה כל כך מרשימה וכל כך גדולה (למרות קומתה הקטנה).

וכולם מתקבצים ושומעים את תקיעת השופר.

קול השופר הנורא ואיום, שסבתא מגינה עליך מפניו,

סבתא שיודעת הכל שמסבירה לך, גם על אמא שלך...

תודה רבקתי כי

לרגע לקחת אותי אל ימי כיפור שלי ושל סבתא לובה שלי.

הייתה לי רק סבתא לובה שאתה שמעתי את קול השופר,

(אבא ואמא תמיד נשארו בבית)

והוא הניחה יד מגינה על כתפי הקטנה.

תודה רבקתי על הדמעה שיורדת לי עכשיו על לחי.

אז

בלי דמעה אני שולחת לך חיבוק חם ואוהב

חיבוק שיכיל אותך ואת כל הזכרונות שלך

וגם את סבתא סלובה.

גמר חתימה טובה.

.

נוריתי יקירתי. נוריתי היחידה. 

התגובה שלך חיה כל כך, את יודעת. אני

יכולה לראות אותך, את סבתא לובה שלך, 

את שתיכן. 

תודה רבה-רבה וגדולה-גדולה על השיתוף,

על הדמעה (גם אצלי, כן, דמעה טובה), 

על החיבוק שלך, שאין כמותו, נוריתי. 

שולחת אלייך את החיבוק שלי בתקווה שיכיל

את זכרונותייך. 

גמר חתימה טובה לך וליקירייך. 

שלך, <לב>

רבקה

---

רבקתי היקרה,

אשתף אותך בתמונה מרגשת,

אני וסבתא שלי, ככה קיבלתי אותה כשהגיעה לארץ

לאחר שהאנגלים איפשרו לה לבוא אלינו ממחנות העקורים בהם שהתה.

כבר כשהגיעה התרפקתי אליה, והאהבה הזו רק גדלה.

לדבריה, אני החזקתי אותה בחיים. כי אות החיים האחרון שקיבלה מהארץ

דרך הצלב האדום היה שאני נולדתי, והיא אמרה לי , שהייתה חייבת לראות את הנכדה שלה.

בכל רגעי השבירה באויישוויץ חשבה עלי, היא אמרה...

חיבוק.

.

הו! 

איזו אישה מרשימה, יפה, בצילום! 

אני מאמינה לה, ולך, נוריתי יקירתי. 

תודה גדולה מאוד על השיתוף. 

חיבוק. 

רבקה

---

דּוֹדַי דּוֹדָנַי וְאִישִׁי אִתִּי וְסַבָּא מִיכָאֵל מַסְבִּיר 
לִי אֶת הַקֶּסֶם הַנּוֹרָא שֶׁל תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר

.

את מקסימה-מקסימה. :))

תודה רבה-רבה על קריאה+תגובה, אביה אהובה. <לב>

גמר חתימה טובה לך וליקירייך. 

רבקה

---