על היש המושלם

מעורר תהיות: בפארק בקרוסלה את תוהה אם זאת המראה. אור הצל של האור כעדות ממשית ליש. רק התפאורה משתנה ואת תוהה אם זה הממד ה-4.

משעשע הסיפור על אחד מחכמי הדור שהעיר לבתך בת השנתיים שמשוחחת עם בותה והיא בטוחה שהיא מבינה...

תודה רבה לך רבקה היקרה, שבת טובה.

השיר הוא שיר פילוסופי ונוגע ללב, המתבונן במעגלי הזמן, החיים והקיום האנושי דרך רגע פשוט בפארק — סבתא עם נכדתה.

הציטוט של דילן תומאס בראש השיר – “The ball I threw while playing in the park / Has not yet reached the ground” – מעלה את רעיון המתמשך, את מה שמעולם לא נגמר באמת, כמו תנועה, חיים או זיכרון.

השיר נע בין זיכרונות ילדות, הורות, וסבתאות – שלוש תקופות חיים שמתחברות זו בזו, וכולן מתכנסות אל החיפוש אחר "היש המושלם" – אותו רגע שבו הקיום נחווה בשלמותו, מעבר לזמן ולשינוי.

השיר מבטא את ההבנה שהחיים הם מעגל מתמשך, שבו רק התפאורה משתנה – אך ה"יש", עצם הקיום, האהבה, המשחק, התום והקשר הבין-דורי – נשארים זהים. ה“כדור” שעדיין באוויר הוא סמל לנצחיות הרגעים האנושיים ולרצף החיים שאינו נפסק לעולם.

תודה רבקה יקרה על השיר .

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

וכדור שעף לשמיים ועדיין שם מרחף

תיאור נפלא, נאיביות של ילדים המשחקים

מול מבוגרים שלא מבינים,

את עוקבת אחריהם.

פעם זו הבת המשחקת עם בובתה

ופעם זו נכדה שעולה על המגלשה

ואת יחד אתה עולה גבוה גבוה...

אני מצטרפת לטיול הזה בפארק,

הכדור עדיין מרחף, הוא לא ירד אל האדמה.