השדרה

.

החזרת אותי לימי האוניברסיטה, כשהתנסינו 

בעישון חשיש. 

כן, היינו צעירים מאוד. אבל זאת הייתה 

החלטה משותפת של כמה "נועזים" - 

בנים-בנות במספר כמעט זהה. אולי זהה. 

מישהו התנדב להשיג את החומר ולהביא 

'מומחה' להכנתו. והשיג, והביא.

ניסיון נפלא: הזמן עבר לאט-לאט, וכפי 

שסוכם לפני כן, בדקנו מה ניתן להספיק 

ללמוד ולהתכונן במשך זמן ה'טריפ'. 

הספקנו פי שלוש וחצי מהזמן הרגיל ... אחרי

ההלם הראשוני עקב השינויים בתפיסה,

והצחוק שבא איתם. 

לא, לא התמכרנו. אבל היה מעניין. מאוד. 

(ידענו שאם מתמכרים, ההשפעה נעלמת.)

תודה רבה על השיר וסליחה על הברבת. 

<לב>

רבקה

---

השיר מתאר רגע נעורים בשולי היישוב – קבוצת צעירים וצעירות המתכנסים בשדרה לעת ערב, מחפשים חופש, טועמים מריח הבגרות ומתמכרים לאשליית הרגע. האור, העשן והשקיעה מתמזגים לתמונת נוסטלגיה מתוקה-מרירה.

השיר מבטא את המעבר השברירי בין תמימות לניסיון, בין חלום למציאות – תקופה שבה החופש נראה קרוב אך נמס עם השקיעה, כמו זיכרון רחוק של נעורים.

יפה כתבת צביקה היקר

יום טוב ושקט

שמוליק

כנראה שגם אם נדמה, אפילו בנעורים יש קונפליקטים גדולים. והם מערפלים מחשבתם תחת ענני הסם. 

חבורה של צעירים כל כך מתכנסים בשדרה ואליה מצטרפות בנות לאט, הם מעשנים ומבעד לריח הסם קולות צחוק דק עולים והיום גולש את האפור, נמס כזיכרון רחוק. תודה רבה לך צבי היקר, יום טוב.