ציפורניים

השיר יוצר משחק מילים בין ציפורניים לבין ציפור, ודרכו הוא מתאר תחושת מחנק, חוסר מקום וחיפוש אחר חופש. הציפור  כסמל לנפש  מרגישה כלואה בתוך "הציפורניים" (המציאות, הלחצים, הטיפולים, הסדרים), ומחפשת מרחב משלה לפרוש בו כנפיים. למרות הניסיונות לשלוט בה ולייפות את "ביתה", היא בוחרת לברוח אל הים  מקום פתוח, טבעי וחופשי  ושם מוצאת שלווה.

הנפש זקוקה למרחב משלה. גם כשהסביבה מנסה לעצב אותנו לפי צרכיה ולשפר אותנו כביכול, החופש הפנימי נמצא רק כשאנחנו מקשיבים לעצמנו. לפעמים צריך אומץ לפרוץ את גבולות ה"ציפורניים" ולחפש את הים , את המקום שבו באמת טוב לנו.

יפה כתבת אילה יקרה

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

אכן האדם זקוק למרחבּ

כמוהו גם הציפור

ושבת שלום

לקחתי מעוף של ציפור

משעשע, מצאה מבוקשה: כל מאמציה של הציפור עלו בתוהו והיא עפה לים ומצאה בית חם.  תודה רבה לך איילה היקרה, שבת טובה.

מצאה הציפור מקום בטוח להיות בו ללא סכנת הציפורניים הננעצות. 

שעפה למרחבי הזמן 

נפיל פור ואלי אמצא גם אני לאן העוף