שירים

תַּרְנְגוֹלוֹת / מֵאֵת: גֵּרִי גֶ'קְסוֹן (תַּרְגּוּם שֶׁלִּי)

 

 

 

הֵן יוֹדְעוֹת כְּשֶׁהֵן הוֹלְכוֹת לָמוּת. לָכֵן

הִיא פּוֹרֶשֶׁת מֵהַלַּהֲקָה, וְשׁוֹכֶבֶת מִתַּחַת

 

לְשִׂיחַ הַמַּגְנוֹלְיָה בְּעוֹד חַבְרוֹתֶיהָ מְהַדְּסוֹת

לְתוֹךְ הַלּוּל, וְרַק לְפָנֵינוּ הִיא מַצִּיגָה אֶת עַצְמָהּ

 

בַּבֹּקֶר שֶׁלְּמָחֳרָת. בָּרוּר שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה הַשְׁלָכָה

שֶׁל תְּכוּנָה אֱנוֹשִׁית. אֲבָל דַּמְיְנוּ אֶת עַצְמְכֶם

 

הוֹלְכִים אֶל הַמָּוֶת הָאַכְזָר שֶׁל

עַצְמְכֶם בְּמִפְעַל הָעִבּוּד.

 

זֶה לֹא מַפְתִּיעַ, אוֹמֶרֶת לִיסָה,

אֲנַחְנוּ יְצוּרִים כָּל כָּךְ מַפְחִידִים –

 

מְלֵאִים בְּכַנְפֵי עוֹף וּכְרִיכִים שֶׁל

עוֹף מְטֻגָּן וְעוֹף בְּשֻׂמְשׂוּם

 

וְסָלַט עוֹף וְעוֹף בִּגְרִיל

וְעוֹף בַּרְבִּיקְיוּ וְאֶצְבְּעוֹת עוֹף,

 

תַּבְשִׁיל עוֹף בִּקְדֵרָה, עוֹף בְּפַּרְמֵזָן,

עוֹף בָּאפָלוֹ; לְלֹא הֶרֶף אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים

 

פַּחַד. אֲנִי נִשְׁבָּע לְהַפְסִיק בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מַבִּיט

בַּלַּהֲקָה הַקְּטַנָּה שֶׁלָּנוּ מֵחַלּוֹן הַמִּטְבָּח

 

שֶׁלָּנוּ, בְּעוֹדִי מֵכִין עוֹף קוֹרֵיאָנִי

מְטֻגָּן. וּלְשֵׁם מָה עָלַי לְהוֹסִיף

 

אֶת שֵׁם הַתֹּאַר הָעוֹדֵף הַזֶּה כְּשֶׁאֲנִי מַסְבִּיר לָכֶם

מָה אֲנִי מְבַשֵּׁל? אִם הָיִיתִי אוֹמֵר רַק "עוֹף מְטֻגָּן",

 

הַאִם הֱיִיתֶם רוֹאִים בִּי אָדָם שָׁלֵם, אוֹ רַק מְרִיחִים

סַלְסְלוֹת נְיָר שֶׁל עוֹף וְשֶׁמֶן? מַבִּיטִים בִּי מְלַקֵּק

 

אֶת הַשֻּׁמָּן מֵאֶצְבְּעוֹתַי מֵעַל צַלַּחַת

שֶׁל עֲצָמוֹת? הַדְּבָרִים שֶׁאֲנִי אוֹהֵב יַהַרְגוּ אוֹתִי

 

וְיַהַרְגוּ אֶת אֲהוּבַי. אֶת הַתַּרְנְגוֹלוֹת

בַּחוּץ, בְּעוֹד לִיסָה וַאֲנִי מְלֵאֵי בָּשָׂר מָתוֹק וְאָפֵל.

 

=+=+=+=+=+=

המשורר גרי ג'קסון, על השיר:

 

במהלך קיץ 2020, אשתי ליסה ואני גמרנו אומר לגדל כמה תרנגולות. עבורי זו הייתה הפעם הראשונה, ועבורה זו הייתה חזרה לחווה שבה גדלה ועבדה לפני שנים. במהלך אותה תקופה, חווינו כמה מהרגעים שוברי הלב בחיינו, בעודנו מוקפים בחיים ואהבה קצרים שעדיין מדהימים אותי, הגם שהם כבר לא אמורים להדהים.

 

ובנימה אישית של המתרגמת:

 

שיר קיץ מחמם ושובר לב גם יחד. בחוץ בליזארד, מינוס 14 צלזיוס, הכל קפוא ואין איך ולאן לצאת שבא לי לבכות. אלא שהשיר המופלא הזה לא נתן לי מנוחה שלושה ימים, שלא הצלחתי להרדם בלילה מרוב מחשבות עליו, והתרגום ממילא רץ  לי בראש, אז קמתי לכתוב אותו בשעה שתיים לפנות בוקר.

=+=+=+=+=+=

 

 

תגובות

שמואל כהן / זהו שיר ביקורתי על ניתוק מוסרי והרגלים אנושיים: אנחנו יודעים, ובכל זאת ממשיכים. / 26/01/2026 04:17
גלי צבי-ויס / פחד! / 26/01/2026 07:23
רבקה ירון / *** / 26/01/2026 13:06
דני זכריה / דַּמְיְנוּ אֶת עַצְמְכֶם / 26/01/2026 16:20