שירים

מַעְגַּלֵּי הַלֵּב

מַעְגַּלֵּי הַלֵּב
 

הַחַיִּים עֲבוּרִי הֵם סְחַרְחֶרֶת סְפִּירָלָה,

קֵץ וּרֵאשִׁית הַשְּׁזוּרִים בִּתְחִיָּה,

נִזְכֶּרֶת בְּרֶגַע בּוֹ דִּמְעָה בִּי קָלָחָה,

וּמוּצֶפֶת בְּגִיל וּבְחֶדְוָה עִלָּאִית.
 

מִנְעַד רְגָשׁוֹתַי כְּקֶשֶׁת בָּעָנָן,

מַפְצִיעַ בִּשְׂחוֹק לְהָאִיר הָעוֹלָם,

אַךְ אֶת הַתּוּגוֹת הַכְּמוּסוֹת בִּלְבָבִי,

אֲנִי מַצְפִּינָה, מַסְתִּירָה מִכֻּלָּם.
 

הֶמְיַת רְגָשׁוֹתַי גָּאֲתָה וְעוֹלָה,

קַשּׁוּבָה לְחֶדְוָה, לִצְחוֹקָם שֶׁל אֱנוֹשׁ,

פּוֹתַחַת בְּעֶרְגָּה וּבְכִסּוּפִין עַזִּים,

צֹהַר לְפֶתַח, לְסִכּוּי מְחֻדָּשׁ.
 

פּוֹרֶצֶת גְּבוּלוֹת, מְמִסָּה סְיָג אַחַר סְיָג,

מַשִּׂיגָה מַאֲוַיַּי, מְבַקֶּשֶׁת לְהַגְשִׁים,

לֹא אֶטֹּשׁ אֶת עַצְמִי, לֹא אַפְקִיר אֶת מַהוּתִי.

וְאָז, הִנְּךָ מוֹפִיעַ.
 

מֵצִיף וּמַצִּית אֶת לִבִּי בְּגַלִּים,

רוֹקֵם רְגָשׁוֹת, בְּחַדְרֵי הַלֵּב שׁוֹזֵר,

עֲדִי שֶׁל פְּלָאִים, מַחְרֹזֶת יָקָר.

וּבְבַת אַחַת – נָשְׁבָה הָרוּחַ,

מַחֲזוֹת נִשְׂגָּבִים לְעֵינַי הִיא נָשְׂאָה.
 

רְגָשׁוֹת אֵלּוּ פּוֹתְחִים אֶת שְׁעָרַי לִרְוָחָה,

הוֹפְכִים אוֹתִי נַעֲנֵית, כְּנוּעָה לָאַהֲבָה.

אֶהְיֶה לוֹ לְמִשְׁעָן, לְכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ,

בְּכָל צִוְיוֹן וּדְמוּת שֶׁיְּבַקֵּשׁ נַפְשׁוֹ.
 

אֵלּוּ כִּסּוּפִים מְטַלְטְלִים, מַרְעִידִים,

אֲשֶׁר כְּמוֹתָם לֹא יָדַעְתִּי מֵעוֹלָם.

הַרְמוֹנְיָה קְסוּמָה, שֶׁשְּׁמָהּ אַהֲבָה.
 

אֶקַּח, אֶנְצֹר בִּתְשׁוּקָה בּוֹעֶרֶת,

אֶת כָּל הַשֶּׁפַע אֲשֶׁר הִיא מַרְעִיפָה.

אַעְנִיק לוֹ – לַמַּעֲנִיק לִי אֶת כֻּלָּהּ,

כָּל אֲשֶׁר יִשְׁאַל מֵעִמָּדִי,

הַלְלוּיָהּ.

~

הַרְמוֹנְיָה שֶׁל הַלֵּב וְהַסְּפִּירָלָה

מִנְעַד רְגָשׁוֹתַי נִפְרָשׂ כְּצִבְעֵי הַקֶּשֶׁת, קַנְבָס סוֹעֵר שֶׁל גְּוָנִים הַמִּשְׁתַּנִּים עִם הָרוּחַ. אֲנִי אוֹהֶבֶת לְהִסְתַּחְרֵר עִם עוֹלַם הָרְגָשׁוֹת, לְהַשְׁלִיךְ אֶת עַצְמִי אֶל תּוֹךְ הַמַּעֲרְבֹּלֶת הַזֹּאת, כִּי אֲנִי יוֹדַעַת לְדַבֵּר רַק בְּשָׂפָה אַחַת – שְׂפַת הַלֵּב. אוּלַי בֶּעָתִיד, כָּךְ אֲנִי מְחַיֶּכֶת לְעַצְמִי, אֶקַּח עוֹד קוּרְס בַּמִּכְלָלָה שָׁם בַּמּוֹשָׁבָה, וְאֶלְמַד קְצָת חֲשִׁיבָה מֵהָרֹאשׁ. אֲנִי לֹא מַבְטִיחָה, כִּי הָרֹאשׁ תָּמִיד מְאַחֵר אַחֲרֵי הַלֵּב.אֲבָל גַּם בְּרִגְעֵי מִשְׁבָּר, כְּשֶׁהָעֲרָפֶל כָּבֵד וְהַסְּפִּירָלָה הַזֹּאת הוֹפֶכֶת מְטֻשְׁטֶשֶׁת וּמְבַלְבֶּלֶת, לֹא עָזַבְתִּי אֶת עַצְמִי מֵעַצְמִי. מֵעוֹלָם לֹא הִפְקַרְתִּי אֶת מַהוּתִי. גַּם כְּשֶׁהָאֲדָמָה רָעֲדָה, יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי לֹא לְבַד; תָּמִיד הָיוּ שָׁם מִסָּבִיב אוֹהֲבַי, הָעוֹגָנִים הַכִּי חֲשׁוּבִים וּמְאִירִים בְּחַיַּי, שֶׁמַּחֲזִיקִים אֶת יָדִי וּמַזְכִּירִים לִי מִי אֲנִי.בְּתוֹךְ הַסִּלְסוּל הַזֶּה, מְנַחֶמֶת אוֹתִי הַיְּדִיעָה הַבְּרוּרָה שֶׁקַּיֶּמֶת מַחְזוֹרִיּוּת קְדוֹשָׁה בָּעוֹלָם, שֶׁהַדְּבָרִים מִשְׁתַּנִּים לְלֹא הֶרֶף. בֵּין כָּל הַתְחָלָה חֲדָשָׁה לְסוֹף שֶׁנֶּחְתָּם, אֲנִי נֶאֱחֶזֶת בְּעַצְמִי, מְסָרֶבֶת לָלֶכֶת לְאִבּוּד. הֲרֵי כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים שֶׁלְּכָל סוֹף יֵשׁ הַתְחָלָה חֲדָשָׁה, פְּעִימָה שֶׁמּוֹלִידָה פְּעִימָה. כַּאֲשֶׁר דֶּלֶת אַחַת נִסְגֶּרֶת, מִיָּד נִפְתָּח לָנוּ חַלּוֹן – כָּכָה אִמָּא תָּמִיד לִמְּדָה אוֹתִי, וְאֶת הַמִּילִים שֶׁלָּהּ אֲנִי נוֹשֵׂאת כְּקָמֵעַ.אֲבָל הַחַיִּים הֵם לֹא רַק חֲזָרָה אוֹטוֹמָטִית עַל אוֹתָם הַמַּעְגָּלִים. גַּם אִם נִדְמֶה שֶׁהַסְּפִּירָלָה חוֹזֶרת עַל עַצְמָהּ, בַּחַיִּים זֶה מֵעוֹלָם לֹא בְּדִיּוּק אוֹתוֹ הַדָּבָר. יֵשְׁנוֹ קֶסֶם פִּרְאִי, מִסְפָּר אִי-רַצְיוֹנָלִי וְנִשְׂגָּב הַנֶּחְבָּא בַּסְּפִּירָלוֹת שֶׁל קוֹנְכִיַּת הַשַּׁבְּלוּל, בַּקַּוִּים שֶׁל לוֹכְדֵי הַחֲלוֹמוֹת, וּבַסֵּדֶר הַמּוֹפְתִּי שֶׁל גַּרְעִינֵי הַחַמָּנִיָּה. זוֹהִי חֻקִּיּוּת קְדוֹשָׁה שֶׁל הַבְּרִיאָה, הַמַּזְכִּירָה לִי שֶׁgַּם בְּתוֹךְ הַבִּלְבּוּל הָרִגְשִׁי שֶׁלִּי, יֵשְׁנוֹ סֵדֶר קָסוּם, יֵשְׁנָהּ הַרְמוֹנְיָה מְדֻיֶּקֶת.וְאָז אַתָּה מוֹפִיעַ.מֵצִיף וּמַצִּית אֶת לִבִּי בְּגַלִּים, שׁוֹזֵר בְּחַדְרַי מַחְרֹזֶת פְּלָאִים. הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת וּמַצִּיגָה לִי מַחֲזוֹת נִשְׂגָּבִים, פּוֹתַחַת אוֹתִי לִרְוָחָה, עוֹשָׂה אוֹתִי נַעֲנֵית לָאַהֲבָה. זוֹהִי אוֹתָהּ אַהֲבָה שֶׁאֶטֹּל וְאֶנְצֹר בִּתְשׁוּקָה בּוֹעֶרֶת, עַל כָּל הַשֶּׁפַע אֲשֶׁר הִיא מַרְעִיפָה. אַעְנִיק לוֹ – לַמַּעֲנִיק לִי אוֹתָהּ – אֶת כָּל אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי. הַלְלוּיָהּ.
~

 

 

תגובות

שמואל כהן / בְּמַעְגַּל הַלֵּב זוֹרֵחַ אוֹר יָקָר שֶׁנִּשְׁאַר,🌻🌹🌻 / 26/07/2026 06:41