תְּאוּנַת דְּרָכִים בִּשְׂדֵרוֹת מָסָצ'וּסֵטְס, בּוֹסְטוֹן / מֵאֵת: גִּ'יל מֶקְדוֹנָה

(תרגום שלי)

עָצַרְתִּי בְּרַמְזוֹר אָדֹם בִּשְׂדֵרוֹת מָסָצ'וּסֵטְס, בּוֹסְטוֹן,

בְּמֶרְחַק שְׁנֵי בְּלוֹקִים מֵהַגֶּשֶׁר, וְאִשָּׁה בִּבְּיוּאִיק יְשָׁנָה וַחֲבוּטָה

נִכְנְסָה בִּי מֵאָחוֹר. כְּלוֹמַר, הִיא הִטְּתָה אֶת הַהֶגֶה,

וְהִתְנַגְּשָׁה בִּי בְּדִיּוּק בַּצַּד. אֲנִי נָהַגְתִּי בְּטֶנְדֶּר

שֶׁבְרוֹלֶט. מֵאַחַר שֶׁזּוֹהִי בּוֹסְטוֹן, יָצָאתִי

מֵהַמְּכוֹנִית בִּצְרָחוֹת וְקִלַּלְתִּי אֶת הָאִשָּׁה הַזּוֹ,

אִשָּׁה קְטַנַּת־גּוּף, שֶׁשְּׂפָתָהּ מִבַּיִת לֹא הָיְתָה אַנְגְּלִית.

אֲבָל הִיא חַיָּה וְגַם נָהֲגָה בְּבּוֹסְטוֹן, אָז הִיא יָדְעָה,

שְׁתֵּינוּ יָדַעְנוּ, שֶׁמָּה שֶׁמְּקֻבָּל לַעֲשׂוֹת זֶה

לָצֵאת מֵהַמְּכוֹנִית, לִטְרֹק אֶת הַדֶּלֶת

הֲכִי חָזָק שֶׁאַתְּ פָאקִינְג יְכוֹלָה וְלִצְרֹחַ דְּבָרִים כְּגוֹן "מָה לַעֲזָאזֵל

חָשַׁבְתְּ לְעַצְמֵךְ? אַתְּ פָאקִינְג עִוֶּרֶת? מָה לַעֲזָאזֵל

קוֹרֶה כָּאן? אֱלוֹהִים אַדִּירִים!". כָּכָה קִלַּלְנוּ

זוֹ אֶת זוֹ תּוֹךְ יְצִיבָה מֻשְׁלֶמֶת, הַסַּנְטֵרִים בְּזָוִית

לֹא טִבְעִית. זָרַקְתִּי אֶת זְרוֹעוֹתַי לְכָל עֵבֶר, תְּנוּעוֹת

טִלְטוּל פִּתְאוֹמִיּוֹת מְלוֹא יָדַיִם, גַּב הַיָּד לְעֵבֶר הֵיכָן שֶׁהַטֶּנְדֵּר שֶׁלִּי נִפְגַּע.

אֲבָל הִיא לֹא פָּגְעָה בְּטֶנְדֶּר שֶׁלִּי. הִיא פָּגְעָה

בַּצְּמִיג; לֹא נִגְרַם נֶזֶק. גַּם הַמְּכוֹנִית שֶׁלָּהּ

לֹא נִפְגְּעָה. נוֹכַחְנוּ בְּכָךְ בְּעוֹדֵנוּ

צוֹרְחוֹת, וְאָז נִתְקַעְנוּ בְּלִי מִלִּים.

הַשּׁוּרָה הַבָּאָה בַּדְּרָמָה הַקְּטַנָּה שֶׁלָּנוּ אֲמוּרָה לִהְיוֹת

"תִּרְאִי אֵיךְ זֶה פָאקִינְג עָקֹם! אֲנִי לֹא מְשַׁלֶּמֶת עַל

הַחָרָא הַזֶּה. אֲנִי מִתְקַשֶּׁרֶת לַמִּשְׁטָרָה, גְּבֶרֶת", אוּלַי הָיִינוּ מַשְׁחִילוֹת

"אַתְּ בְּצָרָה גְּדוֹלָה, אֲחוֹתִי" אוֹ "אֲנִי מְקַוָּה לְטוֹבָתֵךְ

שֶׁהַפָאקִינְג מִתְלִים שֶׁלִּי לֹא נִדְפְקוּ", אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה.

אֲבָל שׁוּם דָּבָר פָאקִינְג לֹא הִתְעַקֵּם. לֹא הָיָה לָנוּ

מַשֶּׁהוּ שֶׁיָּכֹלְנוּ לַעֲשׂוֹת. אָז הִפְסַקְתִּי לִצְרֹחַ,

וְהִיא הִבִּיטָה בַּצְּמִיג שֶׁנִּכְנְסָה בּוֹ, גַּבּוֹתֶיהָ הַקְּטַנּוֹת מְכֻוָּצוֹת

וּמֻדְאָגוֹת. הָיָה לִי בָּרוּר שֶׁהִיא לְגַמְרֵי טוֹעָה, הֲרֵי הָיִיתִי אֲיֻמָּה,

וְהִתְנַהַגְתִּי כְּאִלּוּ רָצִיתִי לְהַכּוֹת אוֹתָהּ. אָז אָמַרְתִּי

"נוּ טוֹב, הַכֹּל בְּסֵדֶר עִם הַמְּכוֹנִית שֶׁלִּי, הַכֹּל בְּסֵדֶר

עִם הַמְּכוֹנִית שֶׁלָּךְ ... אַתְּ בְּסֵדֶר?" הִיא הִנְהֲנָה וְהִתְחִילָה

לִבְכּוֹת, אָז כָּרַכְתִּי אֶת זְרוֹעוֹתַי סְבִיבָהּ וְאָחַזְתִּי בָּהּ, בָּאֶמְצַע

הַכְּבִישׁ, בִּשְׂדֵרוֹת מָסָצ'וּסֵטְס, בּוֹסְטוֹן, שְׁנֵי בְּלוֹקִים מֵהַגֶּשֶׁר.

חִבַּקְתִּי אוֹתָהּ, וְאָמַרְתִּי "שְׁתֵּינוּ נִבְהַלְנוּ, נָכוֹן?"

הִיא הִנְהֲנָה וְצָחַקְנוּ.