סילסולי שירתך אבא

יפה ומרגש: ממעמקי מערת זיכרונות קולות סילסולי שירתו של אביך ואת נפעמת מהם, מלווים אותך במסע החיים ואת מרגישה שעודך ילדה. תודה רבה לך עליזה היקרה, המשך יום טוב ומבשר. מזדקר כי כאשר היית ילדה היית מתרגשת משירתו של אביך וזה נחרט בזכרונותייך. יהי זכרו ברוך.

במכחול מילותייך את מתארת  זיכרון עמוק של דמות אביך דרך קול שירתו. הצלילים נשמרים בנפשך כמו חוויה חיה, שממשיכה ללוות אותך גם בבגרותך. השירה אינה רק זיכרון, היא כוח רגשי שמעורר געגוע, מחבר לילדות, ומעצב את עולמך הפנימי.

לקולות, לרגעים ולחוויות מהבית ומההורים יש השפעה עמוקה ומתמשכת על הנפש. הם נשארים איתנו לאורך החיים, מעצבים את מי שאנחנו, ומעניקים כוח ונחמה גם כשהזמן חולף.

יפה ומרגש כתבת עליזה יקרה

יום לא קל היום , נקווה לטוב.

שמוליק

שמוליק יקר

************

לכל אחד מאיתנו זיכרונות

חפונים תוכו פנימה,

ילוו עד כל סוף.

תודה על תמונה ומשוב נפלאים.

להמשך יום רגוע של תקווה

ממני עליזה.

הזיכרונת הווקליים תמיד נצרבים בנשמה, במיוחד כאשר אלו קולות של אדם אהוב.

השיר מתמקד ב"סלסולי השירה" של האב. הקול הוא לא רק זיכרון רחוק, אלא צליל אקטיבי ש"עודנו מתנגן" ומרטיט את הלב בהווה.

את משתמשת בדימויים של "מערה", "חדרים" ו"בסיס הנפש". אלו מקומות עמוקים וחבויים שבהם השירה של האב נשמרת ומוגנת.

הקולות לא רק נשמעים, הם "הכו שורש". זה מעיד על כך שהמורשת של האב והנוכחות שלו הן חלק בלתי נפרד ממי שהיא היום – הם מלווים את "מסע החיים" שלה ומעצבים את אישיותה.

 בסיום השיר, פעולת עצימת העיניים מאפשרת למשוררת לבטל את הזמן. ברגע שאת שומעת את הצלילים, את חוזרת להיות "עודני ילדה". זוהי תחושה של ביטחון וגעגוע שקיימת מעבר לגיל הכרונולוגי.

 שיר על נוכחות נפקדת. האב אולי לא נמצא פיזית, אך השירה שלו היא הכוח המניע, המנחם והמעצב של עולמה הפנימי של הכותבת.

ריגשת - ערב מחבק ושקט

אביה יקרה

***********

כל שחר הייתי מתעוררת

לקול שירה בוקעת

שחדרה עמוק לנשמתי.

אבא תמיד היה שר

בקולו החם והמדהים

אותו אני משמרת בחדרי ליבי.

כל כך מתגעגעת

להקשיב לקולו.

נותרתי עם צלילי

זיכרונות מלווים.

אביה יקרה

**********

תודה למשובך העמוק והמכיל

ריגשת

חיבוק ללילה שקט

ממני עליזה.

יש בכוחם של צלילים וריחות "להטיס" אותנו חזרה לילדות רחוקה, כך גם קולו המסלסל ושירתו של אביך. שורות מרגשות שלוקחות גם אותי חזרה לילדותי.

ניחוחות וצלילים

כוחם רב להשיב

תום ילדות

נצרבים בלב

מלווים עד

אחרית.

תודה למילותיך רננה יקרה

לערב רגוע

עליזה.

הזכרת לי.   את המנדולינה של אבא שלי מפראג   .

תודה עליזה על שיר מרגש וחודר

גם אבי מפראג, לו היה כינור שעבר עימו במחנות בהם היה ועימו עלה לארץ ישראל, אך לצערי, לאחר ששרד את השואה, לעולם לא נגע עוד בכינור  :-(

קולו הוא שנותר כה חרוט בך. סלסולי שירתו הנפלאה והגעגוע במילותיך.  

חתומים בנפש לעד

זמירות האב

כה חסרים

דמעה

שבת שלום