במעלה הר

משה היקר,

שיר עמוק ונוגע ללב על משא הגוף, עייפות הנפש ומרוץ הזמן כתבת. בדימוי העגלה הכבדה הצלחת לבטא בכאב וביופי את תחושת המאבק בעלייה, אך גם את הכנות האנושית של מי שמביט באמת על דרכו.

יום טוב ושקט 

שמוליק

העגלה שלך כבדה, גלגליה חלדו, זמנך אוזל ואתה תוהה איך במצב כזה תגיע למעלה ההר. תודה רבה לך משה היקר, ערב טוב.

כתיבה יפה על תמצית החיים. הגיל השלישי.

ישר. חשוף. כואב.

עצבתי.

אתה חש כבדות בשל הגיל. אך אני מרגישה כי אינך נכנע! לא להיכנע! 

רכבת החיים שועטת

הזמן הולך ומתקצר ...

מילים כנות ומכאיבות

לעולם אל יהא בך ייאוש משה

לחיות כל יום וליהנות מהקיים

מברכת לשבת אור

ממני עליזה.