שירים

כְּשֶׁהָרוּחַ
רָפָה אוֹ גּוֹעֶשֶׁת
מְשַׁנָּה לְעִתִּים כִּוּוּנִים,
אֲנִי מַמְרִיאָה מִנֶּגֶד
כְּנָפַי יְגֵעוֹת מֻטּוֹת
וְאַנְחַת מַשָּׁקַן נוֹאֶשֶׁת.
בְּצָמוּד לַגֶּשֶׁר הָאֲנָחוֹת
מִתְעוֹרְרִים דּוֹרְסֵי מְאוּרוֹת
(סְפוּגֵי תּוֹלֵעָה)
לִרְמֹס עַד תֹּם
עַד תֹּם.
בְּכֹחוֹת אַחֲרוֹנִים אוֹסֶפֶת
בִּדְלֵי תִּקְווֹת חֲבוּיִים
בְּנַחֲלַת כִּסּוּפַי עוֹרֶגֶת,
עַל חֵרוּתִי
נֶאֱבֶקֶת
מַמְשִׁיכָה לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹר.
~
מָה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם בְּאַמְתַּחַת חַיָּיו, כָּל מָה שֶׁרָאָה, כָּל מָה שֶׁאָסַף
חַיִּים אָנוּ עִם זִכְרוֹנוֹת, כְּאֵבִים וְזִכְרוֹנוֹת, נָעִים יוֹתֵר לְהִזָּכֵר בִּדְבָרִים טוֹבִים שֶׁעָבַרְנוּ בְּחַיֵּינוּ, וַאֲנִי מִמְּרוֹם גִּילִי, אָסַפְתִּי הֲ מ וֹ ן. (כֵּן גַּם הֲמוֹן כְּאֵבִים)
לֹא תָּמִיד רָאִיתִי אֶת הָאוֹר בִּקְצֵה הַמִּנְהָרָה וְאִם לִפְעָמִים רָאִיתִי...הָאוֹר הָיָה שֶׁל הָרַכֶּבֶת...זוֹ שֶׁבָּאָה מִמּוּל, הָרוּחַ לְעִתִּים הָיְתָה רָפָה, לְעִתִּים גּוֹעֶשֶׁת,
הֲמוֹן פְּעָמִים לֹא הִרְגַּשְׁתִּי קַרְקַע מִתַּחַת לָרַגְלַיִם, מַסָּע אָרֹךְ אָרֹךְ וְלֹא הֵרַמְתִּי יָדַיִם לֹא וִתַּרְתִּי נֶאֱבַקְתִּי בְּמַאֲבַק הָאוֹר עַל הַחֹשֶׁךְ -גַּם אִם הָיוּ יָמִים/שָׁנִים שֶׁל קְרִיסָה, תָּמִיד יָדַעְתִּי לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹר וְלַעֲמֹד עַל הָרַגְלַיִם לֹא נִכְנַעְתִּי אָסַפְתִּי אֶת תַּעֲצוּמוֹת הַנֶּפֶשׁ אָסַפְתִּי כּוֹחוֹת, נֶאֱבַקְתִּי, פָּרַשְׂתִּי כְּנָפַיִם וּמָצָאתִי אֶת חֵרוּתִי מֵאָז הָאוֹר הוּא בְּלִבִּי, לְמִשְׁפַּחְתִּי, לְכָל בְּנֵי הָאָדָם מִסְּבִיבִי ו......בְּדַרְכִּי שֶׁלִּי.

תגובות

גלי צבי-ויס / בדלי תקווה חבויים / 20/04/2026 07:09

אביה / תודה רבה גלי אהובה - ערב מחבק ושקט / 20/04/2026 19:06

גלי צבי-ויס / אביה אהובה ❤בוקר מואר / 21/04/2026 08:13

אילה בכור / האור נר לרגליך ואת מפיצה בכול סביבתך נהדר השיר אביה יקרה / 20/04/2026 09:17

אביה / תודה אילונת - ערב מחבק / 20/04/2026 19:07

שמואל כהן / מסע האנושי בין סערות לנפילות, ובין חושך לאמונה עיקשת באור🌹🌻🌹 / 20/04/2026 10:00

מִן הָרוּחַ הַסּוֹעֶרֶת קַמְתְּ וּפָרַשְׁתְּ כְּנָפַיִם עֲיֵפוֹת אֶל הָאוֹר,
אָסַפְתְּ בִּדְלֵי תִּקְוָה בֵּין שִׁבְרֵי הַדֶּרֶךְ וְלֹא חָדַלְתָּ לִזְכֹּר.
גַּם כְּשֶׁהַחֹשֶׁךְ לָחַשׁ שֶׁאֵין עוֹד כּוֹחַ לִבֵּךְ הִמְשִׁיךְ לָשִׁיר,
וּמִתּוֹךְ כְּאֵב הַשָּׁנִים צָמְחָה בָּךְ חֵרוּת, בְּיוֹם צָלוּל וּבָהִיר,
עַתָּה אַתְּ מְאִירָה לַאֲחֵרִים אֶת הַדֶּרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ שֶׁל בֹּקֶר צָעִיר.

אביה יקרה,

כתבת שיר וקטע חיים מטלטלים ומעוררי השראה, מלאי כאב, אמת, עוצמה וניצחון הרוח. הצלחת לבטא במילים את המסע האנושי בין סערות לנפילות, ובין חושך לאמונה עיקשת באור. ריגשת מאוד בדרך שבה תיארת את הכנפיים היגעות שלא חדלו להמריא, ואת הלב שלא ויתר גם ברגעים הקשים ביותר. מתוך כל מה שעברת, בחרת לצמוח, להילחם, לאסוף כוחות ולמצוא את החירות הפנימית וזהו ניצחון גדול של הנפש. תודה על שיתוף כן, עמוק ומלא תקווה, שמאיר גם לאחרים את הדרך.

יום טוב ושקט

שמוליק