שירים

פַּרְפָּרֵי אָבִיב בַּפֶתַח



אֶתְמוֹל סִפַּרְתִּי לְיַלְדֵי הַצַּהֲרוֹן אֶת הַסִּפּוּר עַל אֹפֶק וְהַפַּרְפַּר

הָיֹה הָיָה, בְּגַן קָטָן וְצִבְעוֹנִי,

יֶלֶד בְּשֵׁם אֹפֶק.

אֹפֶק הָיָה יֶלֶד חָכָם וְסַקְרָן,

אֲבָל לִפְעָמִים,

כְּשֶׁהָיָה מִתְרַגֵּשׁ אוֹ כּוֹעֵס,

הַיָּדַיִם שֶׁלּוֹ הָיוּ פּוֹעֲלוֹת מַהֵר מִדַּי—דּוֹחֲפוֹת,

לוֹקְחוֹת אוֹ מְרִימוֹת קוֹל.

יוֹם אֶחָד, בִּזְמַן הַמִּשְׂחָק בֶּחָצֵר,

אֹפֶק רָאָה פַּרְפַּר יְפֵהפֶה מִתְעוֹפֵף לְיָדוֹ.

הוּא רָצָה מְאוֹד לִתְפֹּס אוֹתוֹ,

אֲבָל בְּדִיּוּק כְּשֶׁהוֹשִׁיט יָד—

הַפַּרְפַּר נָחַת בַּעֲדִינוּת עַל הַפֶּרַח שֶׁלְּיָדוֹ.

פִּתְאוֹם, הַפַּרְפַּר דִּבֵּר!

"אֹפֶק," הוּא לָחַשׁ בְּקוֹל רַךְ,

"אַתָּה יוֹדֵעַ מָה הַכּוֹחַ הֲכִי מְיֻחָד שֶׁלִּי?"

אֹפֶק פָּקַח עֵינַיִם בְּתַדְהֵמָה.

"לָעוּף מַהֵר?" הוּא שָׁאַל.

"לֹא," חִיֵּךְ הַפַּרְפַּר,

"הַכּוֹחַ שֶׁלִּי הוּא לִהְיוֹת עָדִין."

"עָדִין?" אֹפֶק הִתְבַּלְבֵּל.

"אֲבָל זֶה לֹא נִרְאָה כְּמוֹ כּוֹחַ…"

הַפַּרְפַּר פָּרַשׂ אֶת כְּנָפָיו הַצִּבְעוֹנִיּוֹת וְאָמַר:

"כְּשֶׁהַכְּנָפַיִם שֶׁלִּי נוֹגְעוֹת בַּפֶּרַח—הֵן לֹא פּוֹגְעוֹת בּוֹ.

כְּשֶׁהָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת—אֲנִי זוֹרֵם אִתָּהּ, לֹא נִלְחָם.

וּכְשֶׁאֲנִי מִתְקָרֵב לַאֲחֵרִים—אֲנִי שׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם וְעַל עַצְמִי."

אֹפֶק חָשַׁב רֶגַע. "אֲבָל מָה אֲנִי עוֹשֶׂה כְּשֶׁאֲנִי כּוֹעֵס?"

הַפַּרְפַּר הִתְקָרֵב אֵלָיו עוֹד קְצָת וְלָחַשׁ:

"יֵשׁ לְךָ כּוֹחַ פַּרְפַּר בַּלֵּב.

כְּשֶׁהַגּוּף רוֹצֶה לִפְעֹל מַהֵר—אַתָּה יָכוֹל לַעֲצֹר רֶגַע,

לָקַחַת נְשִׁימָה, וְלִבְחֹר לִהְיוֹת עָדִין."

בְּאוֹתוֹ רֶגַע, חָבֵר מֵהַגַּן לָקַח לָאֹפֶק צַעֲצוּעַ שֶׁהוּא רָצָה.

אֹפֶק הִרְגִּישׁ אֶת הַיָּדַיִם שֶׁלּוֹ מִתְכַּוְּצוֹת… הוּא כִּמְעַט דָּחַף.

אֲבָל אָז הוּא נִזְכַּר בְּפַרְפַּר.

הוּא עָצַר. נָשַׁם עָמֹק. וְאָמַר:

"אֲנִי רוֹצֶה אֶת זֶה גַּם, אֶפְשָׁר לְשַׂחֵק יַחַד?"

הֶחָבֵר חִיֵּךְ. "כֵּן!"

הַפַּרְפַּר עָף סְבִיבָם בְּשֶׁקֶט, כְּאִלּוּ אוֹמֵר: כָּל הַכָּבוֹד.

מֵאוֹתוֹ יוֹם, בְּכָל פַּעַם שֶׁאֹפֶק הִרְגִּישׁ סְעָרָה בִּפְנִים, הוּא נִזְכַּר—

יֵשׁ לוֹ כּוֹחַ מְיֻחָד.

לֹא כּוֹחַ שֶׁל דְּחִיפָה,

לֹא כּוֹחַ שֶׁל צְעָקָה,

אֶלָּא כּוֹחַ שֶׁל פַּרְפַּר ?

כּוֹחַ שֶׁל עֲדִינוּת, בְּחִירָה וְלֵב טוֹב.

תגובות

דני זכריה / בְּכָל פַּעַם שֶׁאֹפֶק הִרְגִּישׁ סְעָרָה בִּפְנִים / 07/05/2026 09:40
שמואל כהן / סיפור עדין וחכם שמדבר אל הלב של ילדים וגם אל לב מבוגרים. / 07/05/2026 10:18
אריק חבי"ף / זכינו בשתי יצירותמקסימות / 07/05/2026 10:23
גלי צבי-ויס / עדינות / 07/05/2026 11:53
רבקה ירון / *** / 07/05/2026 21:10
עליזה ארמן זאבי / עדינות ... שם המשחק ...🦋 / 09/05/2026 11:01