כִּסּוּפֵי אַדְוָה

כִּסּוּפֵי אַדְוָה

אֲנִי רִקְמַת אַדְוָה

בְּיָם הַחַיִּים,

מִבְּאֵר נִשְׁמָתִי

מַשְׁקָה עוֹבְרֵי דְּרָכִים.

עַרְסַל חֲלוֹמוֹתַי

פּוֹרֶשֶׂת לָהוֹלְכִים,

מְאִירָה נְתִיבוֹת

לְלִבּוֹת אוֹהֲבִים.

בְּשׁוּלֵי הַמִּשְׁעוֹל

מַנִּיחָה אַבְנֵי מִשְׁאָלָה,

שׁוֹלַחַת לַיְּקוּם

מִילוֹת בְּרָכָה וּתְהִלָּה.

כָּךְ הִנְנִי גַּם אִתְּךָ –

מַבִּיטָה וְיוֹדַעַת,

כִּי כָּל תְּפִלּוֹתַי

רַק אֵלֶיךָ נוֹגְעוֹת.

חוֹקֶקֶת תֵּבוֹת

עַל חוֹל הַשָּׂפָה,

מְיַחֶלֶת כִּי תַּאַסְפֵן

בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה,

בְּטֶרֶם יִגְעַשׁ גַּל

וְיִמְחֶה עִקְבוֹתָן.

מוֹשִׁיטָה אֶת יָדַי,

כּוֹרֶכֶת אוֹתְךָ אֵלַי,

אִוְשַׁת נְשִׁיקָה,

חִבּוּק שֶׁל אֵין-קֵץ.

מְלַטֶּפֶת רֹאשְׁךָ,

גּוּפְךָ, לְחָיֶיךָ,

שִׁכּוֹרָה מִן הַיַּיִן,

מִסּוֹד אַהֲבָתְךָ.
~
 

אֲנִי מִסְתּוֹבֶבֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּתְנוּעָה עֲדִינָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
לֹא סְעָרָה גְּדוֹלָה, אֶלָּא רִקְמָה דַּקָּה שֶׁל נְתִינָה.
הַבְּאֵר הַפְּנִימִית שֶׁלִּי מְלֵאָה בְּחֶסֶד, וַאֲנִי מַשְׁקָה מִמֶּנָּה
אֶת כָּל מִי שֶׁעוֹבֵר בַּדֶּרֶךְ וְצָמֵא לִקְצָת נֶחָמָה.
אֲנִי פּוֹרֶשֶׂת אֶת חֲלוֹמוֹתַי כְּעַרְסָל לָאֲנָשִׁים הָעֲיֵפִים,
וּמְאִירָה בְּאוֹר קָטָן אֶת הַנְּתִיבִים לְכָל הַלְּבָבוֹת הַמְחַפְּשִׂים אַהֲבָה.
אֲנִי מְפַזֶּרֶת אֲבָנִים שֶׁל מִשְׁאָלָה בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ,
וְשׁוֹלַחַת מִלִּים טוֹבוֹת אֶל הַיְּקוּם הָרָחָב.

אַךְ כְּשֶׁאֲנִי מַבִּיטָה בְּךָ, הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה. בְּרֶגַע אֶחָד אֲנִי מְבִינָה
כִּי כָּל הַחֶסֶד הַזֶּה וְכָל הַתְּפִלּוֹת שֶׁלִּי – שָׁיְכוּת בֶּאֱמֶת רַק לְךָ.
אַתָּה הַכְּתֹבֶת הָאַחַת וְהַיְחִידָה שֶׁל לִבִּי.

אֲנִי כּוֹתֶבֶת אֶת הָאַהֲבָה שֶׁלִּי עַל הַחוֹל, בְּמִלִּים עֲדִיּוֹת וּפְגִיעוֹת.
אֲנִי מְפַחֶדֶת מֵהַזְּמַן הַחוֹלֵף, מֵהַגַּל הַגּוֹעֵשׁ שֶׁעָלוּל לְהַגִּיעַ וְלִמְחוֹת
אֶת הָעִקְבוֹת שֶׁלָּנוּ. לָכֵן אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה:
אֱסֹף אֶת הַמִּלִּים שֶׁלִּי אֵלֶיךָ לִפְנֵי שֶׁיִּהְיֶה מְאֻחָר מִדַּי.

וּכְשֶׁהַמִּלִּים כְּבָר לֹא מַסְפִּיקוֹת, אֲנִי מוֹשִׁיטָה אֶת יָדַי.
אֲנִי כּוֹרֶכֶת אוֹתְךָ אֵלַי בְּחִבּוּק שֶׁלֹּא נִגְמָר, בִּנְשִׁיקָה חֲרִישִׁית
שֶׁמְּנַצַּחַת אֶת הַזְּמַן. אֲנִי מְלַטֶּפֶת אֶת הָרֹאשׁ שֶׁלְּךָ, אֶת הַלְּחָיַיִם, וּמַרְגִּישָׁה שִׁכּוֹרָה כָּל כָּךְ – לֹא מִיַּיִן, אֶלָּא מֵהַסּוֹד הַמָּתוֹק וְהָעָמֹק
שֶׁל הָאַהֲבָה שֶׁלְּךָ.