כול ילד בכיתה

דני היקר,

שיר קצר ונוגע ללב, הטומן בחובו אמירה חינוכית וחברתית עמוקה. אתה מציב מולנו את הפער שבין הילד הזוכה למסגרת, לליווי ולתשומת לב, לבין הילד שנותר בחוץ, נשכח ומשועמם. השורה האחרונה, ״וילד שבחוץ / אין לו ילדות״, מטלטלת בפשטותה ומעניקה לשיר את עוצמתו. היא מעוררת מחשבה על אחריותה של מערכת החינוך, ועל חובתנו לראות כל ילד, גם את זה שאינו משתלב בכיתה. תודה על שיר קטן במילותיו, אך גדול במסר האנושי שבו.

יום שני מבורך

שמוליק

השיר מציב אידיאל יפהפה: המורה מייחל לכך שכל תלמיד בכיתה יקבל את אותו היחס,
הדאגה והאהבה שהיה מעניק לילדו שלו.
הניגוד הטווי בבית האחרון בין הילד המוגן "בפנים" לבין הילד שנותר "בחוץ",
משוטט משועמם ונטול ילדות, מהווה תזכורת חזקה לתפקידו הקריטי של החינוך –
להיות עוגן ומציל עבור אלו שאין להם מי שישמור עליהם
יומנפלא

לא כל מורה חש כך. זהו מורה המלמד עדיין עם להט ורצון להעניק ידע לתלמידיו, וזה מרשים.