יצירות אחרונות
זה רק עציץ קטנטן / ט"ו בשבט תשפ"ה (1 תגובות)
דני זכריה /שירים -19/02/2025 04:49
רְאִי לְאָן הִגַעְתְּ, / לְצַטֵּט / (0 תגובות)
רבקה ירון /שירים -19/02/2025 00:17
בכי כואב של ילד תום (2 תגובות)
מרים מעטו /שירים -18/02/2025 22:19
קֶשֶׁת בֶּעָנָן🌈🌈🌈🌈 (5 תגובות)
שמואל כהן /שירים -18/02/2025 21:37
נוּחָה קֻלְמוֹסִי (4 תגובות)
חננאל (שם עט) /שירים -18/02/2025 17:42
בעצמי עושה (7 תגובות)
דני זכריה /שירים -18/02/2025 03:44
הפיצה של שושנ'ס (15 תגובות)
זיו /שירים -18/02/2025 00:29
שעת החתולים (9 תגובות)
צביקה רז /שירים -17/02/2025 22:40
שירים
רועת האווזים 6.1.07 רועת האווזים מתחת לאחד העצים בחצר יושבת ילדה לבדה.בזמן שכל בני גילה הלכו לגן הילדים . יושבת בשקט הפנימי שלה , מרחפת בדמיונות שמובילות אותה לעולמות אחרים . לפתע מתעוררת , מסתכלת על העופות בחצר עוקבת אחרי תנועותיהם , העופות עוסקות בחיפוש אחרי מזון ,מטיילות כאשר כל עולמן , סביב קיומם העצמי . מרימה מבטה לעבר השמים , ושוב בורחת לעולם הדמיון. העננים נראים בעיניה כבעלי חיים מפחידים. ופעם כנסיך על סוס לבן . מרחפת מתמונה אחת לשנייה , לארמונות שמלאים בילדים שמחים . לבה טוב ושמח . שוב מקיצה ואומרת לעצמה בלחש , זה רק דמיון. המציאות שונה , היא לבדה בחצר עם התרנגולים והאווזים, שמידי פעם הם נגשים , מנקרים את רגליה . היא שמחה לקראתם .אלה חבריה היחידים .לכן קוראים לה רועת האווזים . קרן שמש חודרת בין העצים , מאירה את פניה , רואים זוג עיניים . מי יכול לנחש מה הן מספרות . ? אולי על בדידות . תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |