יצירות אחרונות
שיבואו ... / גופי זה שלי ... / תודה למגיבים. (0 תגובות)
רבקה ירון /שירים -18/04/2024 14:52
אבלות (0 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -18/04/2024 13:05
האור האחרון / יצחק אור (3 תגובות)
יצחק אור /שירים -18/04/2024 12:10
הגוון שלךְ (5 תגובות)
צביקה רז /שירים -18/04/2024 08:34
תולים עיניים באלוהים (7 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -18/04/2024 02:16
נשוב אל הלב הפשוט (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -17/04/2024 21:38
השיר הרודף (4 תגובות)
תומר קליין /שירים -17/04/2024 21:14
הִשְׁתַּקְּפוּת וּצְעִיף אֵבְלִי - לאמי האהובה שהשבוע 21 שנים מאז שנפרדנו (15 תגובות)
אביה /שירים -17/04/2024 20:37
פוסטים
גילוי דעת בנושא לאומיותגילי דעת בנושא לאומיות בין השמאל הקיצוני לימין הקיצוני בארץ יש הרבה מן המשותף. נקודת המוצא של שני האגפים היא כזו שהזהות היהודית היא פועל יוצא של שייכות אתנו-דתית-גזעית, אך בשום אופן לא תרבותית לאומית. נקודת מוצא גזענית זו, שכאמור היא נחלת הרוב המוחלט בעם ואחת הסיבות לאסונו, עוברת כחוט השני גם בקרב מה שמכונה "הרוב השפוי הדומם", שמגבה גישה זו באופן פסיבי. ראיה לכך היא בקיומה של חקיקה גזענית לפיה, האנשים היחידים הראויים להגר למדינה הם האנשים ששייכים לדת או לגזע היהודי, בלי כל קשר למידת זיקתם לתרבות היהודית ולעצם נכונותם ויכולתם להשתלב בחברה, או והאיסור המניפולטיבי מטעם החוק על שני אנשים שמוגדרים ע"י הממסד כבני דתות שונות, להתחתן בארץ. כשהמטרה בכך ברורה - מניעת התבוללות רחמנא לצלן. הימין הקיצוני שיוצא מאותה נקודת מוצא גזענית מגיע למסקנה שיש להתבצר בגטו הארץ ישראלי להקיפו בחומה מנטאלית ולהגן על המדינה מן "הגויים" על ידי הדרתם מן החיים הציבוריים. מכאן כל ההמולה התקשורתית סביב מינוי שר ערבי לראשונה מאז קום המדינה. מכאן גם כל העיסוק האובססיבי בשד הדמוגרפי. עיסוק אובססיבי שמרוב שהוא מנסה לייחס ליהדות מימד סטטיסטי - מספרי בלבד, שוכח לטפח תכנים יהודיים ומהווה בכך סכנה לדבר שהוא מתיימר להגן עליו. השמאל הקיצוני המיופייף "וההומאניסטי" יוצא אף הוא מנקודת המוצא הגזענית אשר רואה ביהודים סוג של גזע: שכן לשיטתו, מדינה יהודית מעצם היותה יהודית, לא יכולה להיות דמוקרטית. מבחינת השמאל הפנאטי: אנגליה יכולה להיות אנגלית ודמוקרטית. צרפת יכולה להיות צרפתית ודמוקרטית. אולם, מדינה יהודית יחידה בעולם ודמוקרטית, זה לשיטתו של השמאל הפנאטי סתירה פנימית. השמאל הפנאטי כל כך מתבייש בגזענותו, עד שהוא נלחם בה בניסיונות התאבדות לאומית במסגרת חתירה למדינה דו - לאומית. "הרוב השפוי הדומם", שיוצא כאמור מאותה נקודת מוצא גזענית מרסן את הגילויים הקיצוניים של הקצוות הללו, לא בגלל שדעתו בעניין שונה או טובה יותר. כי אם בגלל שהוא יותר נהנתן ומגלה פחות נכונות להקריב מחייו למען אידאולוגיה כלשהיא ואולי טוב שכך. אולם, אין בטחה שאותו רוב דומם לא יפנה לקצוות ברגע שיחול משבר כלכלי אם וכאשר, ולא יהיה לו מה להפסיד. נקודת המוצא הגזענית הזו תמיט על היהדות סוף מר: הקנאים מימין ימיטו עלינו בידוד חברתי וסבל בגטו ארץ-ישראלי בעולם שמסיר מחיצות וגבולות. השמאל הפנאטי ימיט עלינו כליה בדרכו המתנצלת המאבדת עצמה לדעת. רק אם נשכיל לבנות חברה ישראלית פתוחה כמו שצרפת צרפתית או אנגליה אנגלית נבטיח לעצמנו קיום הולם. הכותב אינו מזוהה עם אף זרם, מסגרת לאומית או וקבוצה חברתית כלשהיא. הוא רק משקיף על הנעשה מהצד ומנסה לנתח תרחישים על פי כלים לוגיים שהעניק לו הבורא. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |