שעון האהבה

יממה

לואטת שעותיה

מהנץ החמה

עד הנץ כוכביה,

וחוטים של געגוע

נפרמים ממחשבותיי

המשתרכות לאיטן

לאורכה של הארץ

בין שם לכאן

ואופק עלום צועד

אליך ואלי

הזוי -

ובטרם חלף סער החורף

צימחת בי זיפים,

פריחת אביב מוקדמת

בנפש נודדת

שעוצרת.

ואני שומעת

תיקתוק מחוגים

בשעון האהבה

בלי סימנים

בלי שעה,

ושחר שוב מפציע

ושעת ערביים

בנחיתה רכה,

והד בהם נישא

ממני וממך.

מלבבת בכפותיה

ציפייה -