הוא טעה כי לא ידע

בתוך השממה,שוררת דממה,ובה ילדה

מענייה זולגת דמעה.

צמרמורות עוברות בגופה.

בידה מכתב,מכתב פרידה מאהובה.

דמעה נוספת זולגת על לחיה אליה מצטרפת עוד דמעה ועוד אחת.

השמיים מחוסים עננים שחורים ומבול יורד מהם.

בית הקברות ריק , ריק מכול נפש חייה- מלבדה.

הוא אינו ידע שזוהי טעות .

הוא לא ידע שאותו היא אהבה.

החזיק בידו את נשק הצבא- וירה.

ירה כדור אחד.

כדור אחד קטן ובודד.

כדו אחד ששינה הרבה.

והיא ניצבת מול קיברו ,דמעות מענייה זולגות כפי שהגשם יורד ושוטף את הקברים.

והיא קוראת את מכתבו האחרון, שבו כתוב שאיננו מסוגל לחיות עוד בלי אהובתו.

אך מה שהוא שכח לברר ולא ידע-

זה שהיא גם אותו אהבה.