שירים

תקווה דמעות ואהבה

והעץ גדל קמעא
ועוד זלגה דמעה
ושוב נוספו עלים
והתרבו  גם ענפים
ולא חדל לבי
ולא פסקה נפשי
לחוש בכאבי...
ולא מנעו מילים
וכן לא סיפורים
ממני מכאובים
על כן-בעל כרחי
ונגד רצוני
לכתוב שירים הוספתי
כי לא נרגעתי
כי לא נושעתי.
ושוב שירים -
קצרים וארובים
על עצמי- ואחרים
על החיים והמתים
ברובם -אך לא כולם
הם עצובים הוספתי.
ופתאום -
והנה שיר מלא תקווה!
והנה אני רואה
את השמש העולה!
הקשת בין העבים צצה-
לאחר הגשם המשתהה
ולא לגמרי עוד רוצה,להעלם
על כן -שניהם
יחדיו באים:המטר  והחמה
יוצרים הקשת היפה!
אך שוב חוזרים העננים
והשמיים מתכסים
ושב הצער בלבי
כי רב...
 

תגובות