שירים

שבע שנים

 
שבע שנים עברו מאז
והקסאם עודו שגור בעירנו.
הבלגנו על האימה,
על צבע אדום בהשכמה.
אך בממשלה עוד לא שמעו
שרינו לא ידעו.
 
עתה גברו סבלותנו
פקעה סבלנותנו.
את עינינו הפנינוו לשמיים
ואל הממשלה הושטנו ידיים.
אך את חובו אף שר לא פרע
מלבדנו איש לא דמע.
 
"רחוק מן העין רחוק מן הלב".
חשנו מבודדים,נטושים ודחויים.
רַבּוּ הפתרונות שמכולם אף אחד לא נבחר
הכל נשאר על הניר.
ראש הממשלה לא שעה
את סבלנו לא ראה.

תגובות