שירים

התעצות

 

 

שורשיי העמיקו חדור בתוך אדמה עצלה

סדקו את קרומה העליון הקשה ויפצחוהו

פילסו תוואי למי גשמים אל תהום עמוקה

ספגו לשד בראשית והניבו אור וחיים.

 

גזעי התעבה,חום הוא כבציור ילדותי,

מקשר בין שמים בתכלת לקרקע פורייה

גונז בקרבו עוצמה עצומה שניתנה לו

קליפתו חרוצה, שותתת דמים, מקוננת

 

ענפיי משתרגים ,יוצרים בליל ירוק ריחני

פורצים מעלה  אל זיו אורו של יוצרם

יוצרים נתיב לרוחות החולפות בדרכן

משמשים לבעלי הכנף מעון של חרות

 

פירותיי הבשלים שופעי  עסיס נעורים

אוגרים אור זוהר, משמחים את בוראם

אינם שואלים קושיות של איך מה ולמה

אוצרים בתוכם את זרעיי הימים הבאים.

 

 

 

תגובות