הירואין

תצעק את זה. תצרח את זה. תגיד את זה שוב ושוב ושוב. תתלוש לי את השיער ומרח לי את האיפור ותגיד לי כמה אני מכוערת לדעתך וכמה אתה שונא אותי וכמה אתה לא זקוק לי וכמה אני מיותרת וכמה אני דפוקה וכמה אני אפס.

"אבל אתה אוהב אותי, נכון?" אני אשאל בלחש, פצועה ומרוחה על הרצפה. מסוממת. אישונים ענקיים להחריד וחולצה קרועה. קירחת ומטונפת, זועקת לעזרה, לתשומת לב, על הרצפה. עוד. ועוד. ועוד.

"תמיד" אתה תענה ותיפול איתי ותתגלגל עליי ותנשק אותי ותמחץ אותי ותאהב אותי ותשנא אותי והכל ביחד. נאבד את ההכרה ונשתוק. נשכב ימים ללא נשימה ואף אחד לא ימצא אותנו, ניעלם מפני האדמה ולאף אחד לא יהיה אכפת, לאף אחד לא יהיה אכפת חוץ מלשנינו. אבל גם לך לא אכפת ואם לך לא אכפת אז למה שלי יהיה אכפת ממך בכלל?

"ותמיד תהיה איתי" אני אדרוש ואתה תנשק ותחבק שוב, ואז תקום ותביט בי ותיגעל. כי כמה דוחה אני ואפס אני ואני שווה לכלום, ובעצם, למה אתה בכלל איתי? אבל אתה אוהב אותי, ואתה לא יכול לעזוב, שנינו יודעים את זה. אתה זקוק לי באותה מידה שאני זקוקה לך, אולי אפילו יותר. כי הסמים צועקים לשנינו בדם, מלטפים את הגוף ודורשים עוד קצת חומר, שיזרום אצלנו וימסטל אותנו ונאהב אחד את השני, שוב. כמו תמיד.

אבל אתה תעזוב, כי תמיד אתה עוזב. תמצא לך איזו בחורה שווה עם שיער ארוך וגולש ועיניים גדולות ותמימות, עוד אחת שמחכה לך בסמטה, שתבוא ותאנוס אותה ותדהים אותה ותגיד לה את אותן מילים שאמרת לי, שאתה מאוהב בי, שאתה תמיד תאהב רק אותי. בולשיט. אתה תאהב אותה ותקנה לה סמים ותשכר אותה ותזיין אותה כל הזמן, במקומי. ואני אתמכר אפילו יותר וארצה אפילו יותר ואהיה זקוקה לסם היחיד שאני באמת אוהבת. אתה.

אבל הסם כבר לא נגיש, סמים זה עסק יקר, ובלעדי הכסף שלך והעוצמה שלך אני בחיים לא אשיג קצת חומר אחר שאולי יעזור לי לשכוח מהסם הטוב ביותר שאי פעם טעמתי. שאי פעם הרגשתי. שאי פעם זרם בדמי ושיגע אותי ללא הפסקה וגרם לי להיות הכי מוטרפת בעולם.

אבל אתה תחזור, אתה תמיד חוזר, אני מכירה אותך. אתה תלך, תזיין עוד 20 אלף אחרות ותחזור אליי, על ארבע.

"בבקשה, קחי אותי בחזרה, אני מצטער" אתה תצרח ותבכה ותמשוך בבגדיי הנקיים והטהורים, כי אני כבר עזבתי את הסמים, אחרי שאתה נטשת אותי, לבדי, באיזו מאורת סמים עלובה בדרום, רק עם מזרקים ובקבוקי וודקה ריקים ומנופצים. אני לא אסכים, אני אהיה עם אחר, אני אשתקם, אבטיח לעצמי, אבל למי אני משקרת אם לא רק לי?

אני אוהבת אותך ואני זקוקה לך, תמיד.

אני אוהבת סמים. אני צריכה לסמים.

הם משגעים אותי. הם מטריפים אותי.

ואתה, אתה הסם הכי חזק שלי. אני אסניף אותך ואזריק אותך ואבלע אותך, עד שתיגמר.

אבל אתה לא תיגמר, כי הבטחת, נכון?