חזרה ליצירות
שירים

"לכשאמות"

אילנה קוסטיקה | (29/06/2007 12:13) | 117 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
 
לכשאמות,
אם יקרה מחר,
אולי בעוד שבועיים,
אכאב את מותי שלי,
בטרם עת.
 
לכשאמות, בטוחני,
תחמוק נשמתי מגופי,
תדאה מעלה מעלה,
מותירה
שובל ארוך של עצב,
שבענן החמצה יוותר.
 
לכשאמות,
אזכור את מחשבות
מותי המתקרב.
עצבות נמהלת בנשמתי.
 
לא, לא המוות מפחידני.
לנטוש את החיים מאחור,
אובדן אפשרות לחלום,
תקוה שיום אחד יהיה עוד טוב,
לי.
 
יודעת אני.
המוות אינו בר-המלטות,
תום כל ההתחלות.
אקבל בהבנה את גורלי,
ובכל זאת...
 
לא ידאיגני גופי,
נרקב מתחת לאדמה לחה,
כל שחשובה, תחושת ההחמצה.
לדעת שלא השכלתי,
לתרגם למעשה מנות הבנה,
לאפשר לעצמי מוות אחר.
 
תקוותי,
בחיי כמו במותי,
מוות,
בו אהיה השליטה,
ממיתה רגשות זעם ואכזבה,
מזרימה ציאניד קטלני
לחרדות ופחדים,
קוברת רגשות שוטים, מתים
מחוץ לגופי ורוחי.
ממלאה חללים
בשמחה,
בצחוק
ובאושר.
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות לאילנה קוסטיקה.

תגובות

חזרה ליצירות