שמיים כחולים

יום מחניק בכיתה הקטנה

אמצע ספטמבר

מחשבות נודדות אל מחוץ לחלון הפתוח

חלומות בהקיץ על עננים ורוחות של דצמבר.

ריחות של גיר ושל שנה חדשה מתקרבת.

ענן בודד בשמיים כחולים בוהקים

הילדה שהייתי בוהה בחלון הפתוח

אל השדות שעוד מעט יהיו ירוקים.

היא מתפללת לגשם,

פחד סתום

ילדה כל כך קטנה

תגרש את הבצורת אלוהים

כך היא בלב אומרת

תן רק לשמוע את שירת העשבים.

אולי עמוק בלב היא ידעה

שתגדל אל שנים רבות של בצורת וכאב

שתיקת שמיים כחולים

זיעה ודמעות וחציבת מילים מהלב

כאשר יתייבשו הנחלים.

חמסין אחרון קורא לענני הסתיו

אחרי עשרים שנה אני בטוחה

מישהו שומע אותי עכשיו

עוד מעט יתמלאו הנחלים.

ואני אתגעגע אל זכרון שמיים כחולים.

28.6.07