שירים

שלחת אלי

שלחת אלי את כל המעלות
ורצף המורדות נפלו כשברירי מים.
דרך פירצה
דימיתי
שהיינו אחד.
הפעם ראיתי מבט ששורט את הלהב
שהוביל את הגוף
אל מקום בלתי מרוכך
בארמון הפלאים שהחה שם בינינו.
והגיח אל מול השידה הגדולה
האוצרת הצל הנוגה שאתך.
 
אתה לא יכול להיות - רק אתה-
כאשר אנו שניים
בתוך המסתור.
 
אתה לא יכול להיות- רק אתך -
כאשר אנכי
מתערפלת לתוך זרועותיך.
 
אתה לא יכול להיות
ברצונות השפויים
כשהגוף מתערסל אל התוך
ממקום הקרוב אל הנטען,
ויורד אל השקט - הכי מתפרץ -
במועד שרצה.
 
כי הגורן הזאת שנוצרה,
לא נכונה לקראת הבאים אלי שורש,
והכל - היה אז, מזמן.
 
 
 
זכויות שמורות - יעל גולדמן.

תגובות