אל תקפצי \ נח
"אל תקפצי. אני מבקש ממך." אמר השוטר לבחורה שעמדה על הסף של החלון בקומה ה- 27 בבניין המשרדים שעבדה בו. "תעזוב אותי. אני מבקשת. אני לא רוצה שתצילו אותי. אני רוצה לקפוץ. אני רוצה למות. ואף אחד לא ישכנע אותי אחרת." אמרה הבחורה, קתרין, שהייתה בשנות ה- 20 המאוחרות לחייה, ולא היה ברור למה היא רצתה לעשות את זה.
"בבקשה ממך. החיים יקרים. את לא רוצה לקפוץ ואת יודעת את זה." אמר השוטר דני, שהיה חסר אונים. ולא ידע מה לעשות לגבי קתרין שהייתה נחושה בדעתה לקפוץ. היא לא עשתה את זה מהר כל כך. היא חיכתה. בינתיים שוטרים נוספים והקהל הרחב התאספו למטה. השוטרים הכינו את המשטח הרך לקפיצה.
"בבקשה. בואי תיכנסי בחזרה לבניין. קתרין, בבקשה." אמר דני, השוטר. והיא השיבה לו. "דני, אתה יודע טוב מאד שאני מחליטה משהו אז זה סופי. לא למדת את זה עליי בשנות הנישואים שלנו ?"
ענתה לו קתרין. והוא הגיב."כן, ברור שאני יודע. אבל למה את עושה את זה. זה משהו שעשיתי ? זה משהו שאמרתי ? פגעתי בך ? ניצלתי אותך ? מה ? תסבירי לי ..."
כן, קתרין ודני היו נשואים. היא הייתה מזכירה במשרד היי -טק גדול והוא שוטר. ולא סתם הוא היה במשמרת באותו זמן. כך היא ידעה מתי הוא יבוא לראות אותה ברגעיה האחרונים. "אני קופצת, ואתה יכול לשכוח ממני. וללכת עם הזנזונת שלך ...". היא פתחה את כל הקלפים שהיא על סף החלון.
"מה ? על מה את מדברת ? איזה זנזונת ?" ענה לה דני. ולא הבין על מה היא מדברת. "אני ראיתי בבית את קופסת הגפרורים של המלון. ואני שמה לב ללילות שאתה לא חוזר הביתה. אני לא טיפשה. אתה בוגד בי כבר הרבה זמן. ואני יודעת את זה. אני אהבתי אותך, אני עשיתי הכל למענך, ואתה זרקת הכל בשביל איזו זונה מהרחוב."
"אה !". נזכר דני. "אני יכול להסביר. זה פשוט. למה לא אמרת לי מהתחלה ?" השיב. והיא לא רצתה להקשיב. "דני, אני קופצת וזה הכל באשמתך !. להתראות בגיהנום. ביי." וקתרין קפצה אל מותה. היא בכוונה לקחה תנופה מעט, וקפצה הרחק מהחלון, כדי שלא תנחת על המשטח הרך של המשטרה.
תוך שניות ספורות היא הייתה למטה. מרוחה על הכביש. וההמון היה בהלם ועשה מהומה, שהשוטרים לא יכלו להתגבר עליה. קתרין הייתה מתה. ודני הסתכל עליה מלמעלה. ולא קלט מה נפל עליו. אשתו מתה ? לאחר 12 שנות נישואין ? 2 ילדים בני שבע וחמש. האם זה אמיתי ? האם זה באמת קרה לו ?
דני ירד למטה. בכה נורא. והתקשר לסינתיה. "אני חייב לדבר איתך. במהירות." הוא ניגש למלון לאחר שסינתיה הזמינה אותו. והוא סיפר לה מה שקרה. "את לא יודעת. היא גילתה בסוף שאני בלילות לא מגיע הביתה, היא ראתה את הגפרורים של המלון. אני יודע שלא רצית שאני אספר לה על המצוקה שלך. אבל ברגעי האמת האלה הייתי חייב. וברגע שהבנתי על מה היא מדברת. רציתי לספר לה בניגוד לרצונך, כמובן, אבל לא הייתה לי ברירה. ואז היא קפצה. היא לא שמעה מה שיש לי להגיד. רציתי לספר לה שאת אחותי. ושאת במצוקה."
קתרין לא ידעה על סינתיה. סינתיה הייתה האחות למחצה של דני. ורק לא מזמן הגיעה לעיר שלו. היא יצרה איתו קשר. ורצתה שישמור זאת בסוד. כי הייתה במצוקה בגלל בעלה. הוא איים עליה. ואז שדני ראה את אשתו האהובה על סף החלון, והבין שהיא מדברת על סינתיה, ורצה להגיד לה שהיא אחותו למחצה. היא כבר קפצה. עם חוסר הידיעה הנורא שדני מעולם לא בגד בה. דני לא בגד בקתרין מעולם. והיא מתה.
הסוף.
