חווה

                חווה

         שתיקה חורצת גורל,

         מעלה על פניך מבט חידה.

         שתיקה חורצת גורל,

         מותירה אותך ילדה בודדה.

         קטנה, ברגליים יחפות,

         מחשבות לא סדירות,

         את גופך עוטפות.

         צינת הליל את גופך מרעידה,

         שותפה ליגונך ואת יחידה.

         קול דם בנך צועק נקם!

         מנעוריו רע הוא יצר האדם.

         להט החרב מתהפכת על לבך,

         מנסרת לשניים כאבך.

         בנים לך שניים ואינם איתך,

         אין מענה גם אם רבה בינתך.

         דמעותייך ישטפו פנייך כנהר,

         בכורך- קלון ילווהו ככתר מהודר.

         אל צעירך תזעקי ואין,

         הוא זה שהרגו

         אחיו-