קצה האש.

 

אני עוטף את ידי סביבך
ודפי נסדק מילי נקרעות

אני עוטף את ידי סביבך
דפיי נקרעים מיליי נופלות
נופלים לאוויר
כל מילה ואנחה פנימית
כל דף וצלו הבודד

כמו ההרגשה שצורבת אך המפתה
של קצה האש , הופכת לכחולה
קרה ועדיין סוערת וצורמת
ומה ליבי עוד מחפש בך אם כך זה?

מפל של להבות
מקרב אותי אלייך
עם תנודותיו
אלייך ובחזרה

כמו המים שנופלים
ומתרחקים עד שפת המים
הרחוקה כה רחוקה
ובחזרה דרך מערבולות
של להבה.

אני הולך איתך ברחובות
שתוי ממך מילותיך ושתיקותייך

לפעמים איתך.

בליל שכוכביו נפלו
רגע ארוך
ורגש גואש של מים רותחים
עוברים בגוף

אני מוציא אותם כך.
יסורי כתיבת השיר.

פרחים שמתו ונבלו
קמו בדרך שלנו
מגעגוע.