ניפו הקטן והלוויתן הקטלן (סיפור לילדים)

השמש זורחת בקוטב הצפוני.

בכפר קטן באיסלנד, סמוך לחוף, במפרץ פקסה מתגורר ילד קטן ושמו ניפו.

ניפו הקטן יצא מביתו והלך אל מרכז הכפר. היתה אווירה מאוד חגיגית בכפר; היום הוא יום הדיג הגדול!

כל אחד מבני הכפר פנה במרוצה אל הדוגית שלו.

ניפו הקטן חתר בכל כוחותיו בדוגית הקטנה שלו והתרחק מיתר אנשי הכפר במפרץ הגדול. פינגי הפינגווין הקטן, שהביא לו דודו, קפץ גם הוא לתוך הגיגית. לפתע ראה ניפו הקטן גוש גדול וכהה מזדקר מתוך המים.

"הנה לוויתן!" צעק ניפו, והוסיף: "תכף אצוד אותו!"

גל ענק הרים את הדוגית שלו והשליך על גבי גוף קשה.

"איפה אני?"

"האם זהו אי?"

לא. האי אינו אלא... גבו של לוויתן, ולא סתם לוויתן. כי עם לוויתן קטלן.

כך מצא עצמו ניפו הקטן על גבו של הלוויתן הקטלן שהטיל אימה על פני הים, ובגללו ברחו כל הדגים מהמפרץ.

"עכשיו אתפוס אותך!" חשב לעצמו ניפו הקטן.

ניפו הדייג הצעיר השליך בכל כוחותיו את הצלצל.

הלוויתן נפגע, וזינק כלפי מעלה.

הדוגית הקטנה התעופפה למרחק רב, וניפו הקטן נפל למים הצוננים.

"הצילו..." צעק ניפו לעזרה.

למזלו הרב התקרבה ספינת דייגים לעברו.

"לוויתן!" צעק הקברניט, "מהר, לירות את הצלצל."

המלח רץ אל ירכתי הספינה כיוון את התותח וירה.

הצלצל נורה כחץ, גורר אחריו את החבל, ונתקע בגב הלוויתן הקטלן.

החיה הגדולה והפצועה החלה נמלטת וגררה אחריה את ספינת הדייגים.

החבל נמתח וניפו הקטן, שהיה במים בקרבת מקום, נתפס בו בידיו.

יחד עם ניפו היה כאמור גם פינגי הפינגווין שהתלווה אליו.

הלוויתן גרר את כולם אחריו אל עבר המים העמוקים והמסוכנים באזור בו צפים קרחונים משוננים.

מה יקרה? האם הספינה תתנפץ על הקרחונים הנמצאים ישר לפניהם?

ניפו הקטן והזריז חש בסכנה שלף את הסכין וחתך את החבל.

בעזרת תושייתו של ניפו הקטן הספינה ניצלה, אך הוא נפל למים, למזלו הדוגית היתה בסמוך אליו והוא טיפס עליה.

הספינה הגדולה ניצלה הודות לאומץ לבו של ניפו הילד הקטן, ולאות הערכה ותודה העניק לו קברניט הספינה מנוע לדוגית שלו.

אך למי שייך הלוויתן?

לניפו הקטן, כמובן!

הצלצל של ניפו היה הראשון שפגע בגבו של הלוויתן הקטלן.

ניפו הקטן חזר לכפר כשהלוויתן קשור למנוע הדוגית שלו.

"כיפאק היי לניפו האמיץ!" קראו פה אחד כל אנשי הכפר.

מעתה לא יחסר להם מקור מזון במשך חודשים רבים.

ניפו הצעיר, הגיבור המקומי, היה שמח ומאושר... אבל, המתנה הכי טובה שקיבל היתה נשיקה מצלצלת מאמו האוהבת.

זכויות יוצרים שמורות לסוסנה דגן©