דג באמבטיה

דג באמבטיה

את זוכרת , אומרת לי אמא בבוקר , היום יום הדג.

יום הדג הוא יום חמישי , זה היום שבו אמא הולכת לחנות הדגים , חוזרת עם דג חי עטוף בעיתון ישן , ומונח בסל רשת.

ביום הדג , ממלאים את האמבטיה במים , זורקים לתוכה את הדג המפרפר , ונותנים לו עוד יום של חיים , עד יום ששי , שאז הוא מועלה מבושל וריחני על השולחן של ערב שבת.

אני לא מרחמת על הדג , שגורלו ידוע מראש , ועוד פחות מכך לא מצטערת שלא מתרחצים היום , יש לי המון דברים חשובים יותר לעשות בשעות אחר הצהריים. לרוץ לחברים , ללכת לראות את הואדי, לחפש שבלולים או אולי אפילו למצוא צב . אבל אני כועסת על השליטה של הדג בחדר האמבטיה , ומה אם דוקא היום ארצה להתרחץ? ובכלל , תמיד נידמה לי שהוא מסתכל עלי , במבט מלגלג , מבט של ניצחון .

יום אחד אני מחליטה לצאת למלחמה בדג . בעזרת חברים אנחנו חופרים תעלה בחצר , מניחים בתוכה כיסוי ניילון גדול כדי שהמים ישארו בתוכה ולא יחלחלו ממנה , וממלאים אותה במים. הלילה של יום חמישי הוא ליל הקרב . בשקט מתגנבת לחדר האמבטיה , מוציאה את הדג ומביאה אותו לביתו החדש. כאן מקומך אני אומרת לו ברשעות , והולכת בהנאה של ניצחון חזרה לחדר. הלילה , אני יודעת , יהיו לי חלומות נפלאים.

למחרת , בשעות הבוקר המוקדמות נשמעות צעקות רמות , זו אמא שצועקת בדרכה מחדר האמבטיה , עיניה זועמות , וצליל קולה עולה ויורד בזעם אמיתי , "איפה הדג ? מה עשית לדג ? "

אל תיבהלי , אני מרגיעה אותה בשלוה , הדג נמצא בביתו החדש , בואי תיראי .

ובאמת , בחפירה שלי שט לו דג ענקי , כפול בגודלו ממה שהיה , שט לו נהנה, וכשאף אחד לא ראה , אפילו הוציא לי לשון מתגרה .

באותה שבת לא אכלנו דג , אפילו אמא נירתעה ממנו , ואילו הדג שבתעלה , גדל מיום ליום עד שמילא בגופו כמעט את כל התעלה , ואז , בוקר אחד , נעלם.

מאז , לא אוכלים אצלנו דגים , לא מכים בראשם בפטיש , ולא עומדים לידם עד שיפסיקו לפרפר .