אדם, חווה והנחש

אדם, חווה והנחש

וכי ישבו תחת עץ אחד

אדם, חווה והנחש

ישבו ובהו על עץ אחר.

בהו בענפים והעלים הירוקים שלו,

והתפלאו מגווניו ומחוזקו

ומבלי לשים לב

חלפה לה עונה- ועוד עונה

שנה אחר שנה,

והם עדין יושבים באותו מקום,

מביטים על אותו עץ

ולפתע הבחינו כי צבע עליו וענפיו

דהה והפך לגוון חום צהבהב,

ומהירוק שאהבו כבר לא נותר.

התפלאה חווה

"הכיצד זה יתכן, הרי ישבתי כאן כל הזמן,

מתי שינה העץ את צבעו?"

הביט אדם על העץ והשיב לה:

"מרוב שבהינו בעץ לא הבחנו כי גדל הוא".

הביט עליהם הנחש וצחקק לו

"אם הייתם מקשיבים לי ודבקים לסיפור המקרא

הייתם אוכלים תפוח מעץ הדעת ומבחינים

כי בזמן שהתבגרתם והגעתם לגיל זקנה

גדל גם העץ וזקנה נפלה עליו".