הסנאי הקטן
- פרק א`-
ביער "אזמרגד", אשר מעבר להרי הפטל, גר לו סנאי קטן בשם סני. לסני היו המון חברים, וחיות היער מאד אהבו אותו.
סני הסנאי תמיד אהב לשמח ולהצחיק את חבריו. תמיד סיפר בדיחות והשתדל שכולם יהיו מרוצים. כאשר ראה שתי חיות רבות, ניסה להשכין שלום. כאשר ראה חיה עצובה, ניסה לנחמה וכאשר בקשו ממנו לעשות דבר מה, תמיד היה נענה ברצון, אפילו כאשר היה עייף ולא התחשק לו.
ביער התגורר דביבון (רקון) בשם רוקי, שקינא בסני הסנאי. הוא לא הבין כיצד כל החיות אוהבות את הסנאי הטיפשון, שעושה כל מה שאומרים לו לעשות.
יום אחד החליט רוקי הרקון לסדר את סני הסנאי.
רוקי חיכה, שסני יעבור, בדרכו לאיסוף בלוטים. כאשר סני בא, החל רוקי להיאנח, ולגרור את רגלו בכאבים.
"רוקי, מה קרה?", שאל סני הסנאי בדאגה.
"יש לי מחלה ברגל, שרק סנאי יוכל לרפא", אמר רוקי.
"אני סנאי! בשימחה אעזור לך", השיב סני ששמח על ההזדמנות לעזור לחבר בצרה.
"לא אוכל לבקש זאת ממך, זה יותר מדי לבקש", השיב רוקי הרקון, בערמה.
"אל דאגה, אני תמיד שמח לעזור", השיב סני הסנאי בעליצות.
"הרופא אמר, שארפא רק אם סנאי קטן יחבוש את הגרב שלי על ראשו למשך שבוע", אמר רוקי מתאפק לכבוש גיחוך מרושע.
"אין בעיה, אפילו שבועיים אם צריך, איפה הגרב?", שאל סני.
רוקי הסיר גרב צמר אפורה בניחוחות גבינה כחולה והגישה לסני.
סני, ללא היסוס, חבש את הגרב לראשו. הוא הרגיש כיצד בחילה עולה מקרבו, וגירוד עז פושט בכל גופו.
"אבל תזכור לא להוריד את הגרב מהראש למשך שבוע,תיזהר לא להרטיב אותה בעת הרחצה, וחזור אלי בעוד שבוע בדיוק!"
סני הסנאי הבטיח לא להסיר את הגרב ופנה לדרכו. האמת הוא קצת חשש שהמחלה האיומה תעבור לראשו, אולם לא היה מסוגל לסרב לידיד בעת צרה.
רוקי הרקון, עבר בין חיות היער וסיפר להן על טיפשותו של הסנאי הקטן.
סני הסנאי המשיך לשוטט ביער כהרגלו ולא הבין מדוע החיות נמנעות מחברתו. נדמה היה לו ששמע לחשושים וצחקוקים מרחוק, אבל כל הדיבורים נפסקו כאשר התקרב.
שבוע עבר וסני הסנאי הגיע לפגישה המיוחלת עם רוקי הרקון.
כל גופו גירד, כתמים אדומים כיסו את ראשו ולחייו, אולם הוא שמח שסוף סוף יוכל לעזור לחברו.
"רוקי, הבאתי לך את הגרב, עכשיו תוכל סוף סוף ללכת"
להפתעתו רוקי החל בריקוד עליז מרקד ושר, "פתי מאמין לכל דבר"
מסביב כל חיות היער הופיעו אף הן מבין העצים, כולן רוקדות ושרות, "פתי מאמין לכל דבר"
סני פרץ בבכי ונס על נפשו, רץ וקפץ עד לקצה הרחוק של היער שם גר חברו הטוב, "שופי" הינשוף.
סני סיפר לשופי ינשופי, את כל הסיפור בבכי ודמעות.
"אינך יכול כל הזמן לעשות כל מה שאומרים לך", אמר לו שופי הינשוף, בחוכמה.
"עכשיו, עצום את עיניך, מחר יהיה יום חדש"
- פרק ב`-
למחרת הלך סני הסנאי ביער.
מרחוק שמע גניחות של כאב.
התקרב בזהירות וראה את נבי הארנב.
"מה קרה נבי ארנבי?", שאל סני הסנאי.
"אני חושב שניכנס לי קוץ ברגל, אתה יכול לבדוק בבקשה?"
סני ניזכר בלקח שלמד וענה, "מצטער, אני נורא ממהר עכשיו, אימא כבר מחכה לי", וברח במהירות.
לאחר שהתרחק משם התחיל מצפונו לייסרו, מה אם נבי ארנבי, באמת פצוע? אולי אחזור לעזור לו? הוא לא ידע מה לעשות.
הלך לשאול את שופי-ינשופי.
"איני יכול להגיד לך מה הדבר הנכון, עליך להביט לתוך ליבך ולמצוא את התשובה", הייתה תשובתו המסתורית של הינשוף החכם.
סני הסנאי, לא ידע מה לעשות. הוא החליט ללכת חזרה אל נבי-ארנבי כדי לראות, אם נבי באמת פצוע, או שמא גם הוא צוחק עליו.
בדרך פגש המון חיות זועמות ובראשן נבי-ארנבי.
"לך מכאן", קראו כל החיות, "איננו רוצים להיות חברים שלך"
נעצב סני הסנאי, והלך לדרכו, מי צריך אותן בכלל, אמר בליבו.
- פרק ג`-
כעבור מספר ימים, בדרכו לחורשת האלונים, שוב שמע סני הסנאי, גניחות של כאב.
התקרב לאט בחשש וזהירות. רוקי-רקון, שכב מחזיק את רגלו ומשהו שנראה כמו חבל דק, משתלשל ממנה.
"מה קרה רוקי?"
"המלכודת הארורה הזו תפסה לי את הרגל, אולי תוכל לשחרר אותה", גנח רוקי.
סני רצה ללכת, ממילא אף אחד לא אהב אותו, והכל בגלל הרוקי הזה, שעושה ממנו צחוק, אבל משהו עצר את רגליו.
הוא ניזכר בדבריו של שופי: "עליך להביט לתוך ליבך ולמצוא את התשובה"
"בטח אתה שוב עובד עלי, אבל לא איכפת לי, המצפון שלי לא נותן לי לעזוב חיה בצרה", אמר סני וזינק על החוט בשיניו החדות. תוך מספר רגעים חולץ הדביבון, "תודה", מלמל רוקי, אבל סני כבר נעלם.
למחרת סני קם בבוקר ולא האמין למראה עיניו.
ערימה אדירה של בלוטים הונחה מול ביתו. הוא התקרב אל הערימה, משפשף את עיניו, לוודא שאינו חולם.
"הפתעה!!!" צעקו כל חיות היער ויצאו מאחורי הערימה.
"רוקי סיפר לנו הכל", אמר נבי-ארנבי, "אנחנו רוצים להיות חברים שלך. שולם?"
"בטח שולם!", צהל סני הסנאי, "תודה רבה לכם! עכשיו נוכל לשחק יחד כל הקיץ, יש פה מספיק בלוטים להרבה שנים!"
"הידד", קראו כל החיות באושר.
© כל הזכויות שמורות
