למרות כל מה שאני שופך על פתח-תקוה,בכל זאת עיר בה נולדתי וגדלתי,שנות החמישים רוב בתי העיר בתים פרטיים ,לא וילות חלילה אלא סתם כזה עם חצר,כך היה ביתי וכן כך היה ביתו של דוד חיים שגר לא רחוק ,שני ילדים היו לו בן ובת ,הבן שהיה בן גילי ,אז בערך בן 8 שמו מיכאל,אך כולם קראו לו אנג'ל,פניו יפות ותמימות ממש פני מלאך וכשהוא היה תולה זוג עיניים דומעות בתחינה אילמת,היה ממיס כל לבב . לילדים כידוע יש תחביבים,לאנג'ל היה תחביב מוזר ,לאסוף וללקט בעלי חיים , לרוב עזובים ופגועים,כך שבחצר של דוד חיים חיו בצותא בהרמוניה, כלב צולע,חתול שתום-עין,צב משלשל ועוד,יום אחדהשכנה חיסלה את הלול .
0.
.שבחצרה ונתנה לאנג'ל מזכרת : מגש ובו חמישה אפרוחים חמודים,ניצולי הפוגרום,חיש קל התמסר אנג'ל לטיפוח האפרוחים אפילו על חשבון הדיירים הותיקים ,חלפו מספר שבועות התפתחו וגדלו יפה האפרוחים,והסתבר שהם תרנגולים ,תרנגולים זכרים,ממש גברים .הגיעו ימי החורף ויום אחד נפתחו ארובות השמים וגשמי זעף ירדו בעוז על הגג של דוד חיים שלא עמד בפרץ,וכך בבוקרו של היום למחרת מתחילה יציאת מצרים,וכל המטלטלין עושים דרכם לביתם של הסבא והסבתא בבנין אמיתי,לא דולף, בן 3 קומות במרכז העיר, חלק מהרכוש הוכנס לאחר כבוד למקלט של הבנין,ובהחבא הוברחו גם התרנגולים של אנג'ל שכן אי אפשר היה לעמוד מול מבט עיניו,
לאחר הסתגלות מה החלו העינינים להסתבך,התרנגול מטבעו,רק מריח בוקר,הריהו זוקף חזהו בגאוה ומשמיע בקול גדול קואאאוקוריקו,למען ידעו מי הגבר בבית,וכך החלו התרנגולים במקלט להתחרות זה בזה ,אלא מאי,הם כבר לא חיכו לריחו של הבוקר,כך שפתאום בשתיים בלילה החרידה את השכונה השלווה קואאאאוקוריקו ועוד אחד ועוד,,
אחרי כמה לילות התיצבה משלחת מנציגי השכונה ובעינים טרוטות ואדומות מחוסר שינה תבעו בתוקף לסלק את המפגע הנורא הזה, ישבו בני הבית לטכס עיצה ,והוחלט לנוכח עיניו הדומעות של אנג'ל,לתת עוד צ'אנס,רק מה, דאגו לאטום היטב כל פתח וחריר במקלט כך שהתרנגולים שהו למעשה בלילה ניצחי,וזה היה אמור ליטול כל חשק מהם לצאת בצריחות הבוקר, ערב אחד יצאו הדוד חיים ומשפחתו לבילוי בעיר ובשובם,ראו לחרדתם התקהלות סביב הבניין ,ועשן עולה מהמקלט,בעוד השכנים חוככים בדעתם אם להזעיק עזרה, פרץ דוד חיים באומץ-לב את דלת המקלט והחל להמטיר מים עם צינור השקיה שהיה בסמוך, מסתבר שמה שבער היה הכיסא קש של הסבא שנהג מידי פעם להתגנב ולהתענג בעישון סיגריה , וזאת מחשש נחת זרועה של הסבתא שאסרה עליו את העישון, וכך בהסח הדעת גרם סבא לדליקה שלא היתה רצינית כלל ועיקר.בינתיים מחפש אנג'ל את התרנגולים,אך אין,בשום מקום,ההנחה הייתה שהם פשוט נצלו,ניצלו באש,הכוונה, לאחר מאמצי ניחום מצד כל בני הבית לנוכח שטף דמעותיו של אנג'ל ,נרגעו הרוחות,וכולם עלו עייפים על משכבם,
בשתיים בלילה החרידה את השכונה כולה הקריאה קואאאוקוריקו
ואחריה הצטרפו כל התרנגולים האחים לקקפוניה וכולם קפצו ממיטותיהם בבעתה,
מסתבר,שבעת המהומה ,התגנבו התרנגולים בחשאי במעלה חדר המדרגות ,עד שהגיעו לגג ,שם התמקמו בנחת,עד שהחליטו לתת קולם בשיר,
לאחר כבוד,הובלו,התרנגולים,לביתו של השוחט,ושם הושמו למשמרת,עד יום הכיפורים הממשמש לבוא ואיתו כידוע טקס הכפרות
חג שמח
( שלא כדרכי, החלטתי לחתום בשיר ,על מנהג הכפרות,שלדעתי הוא לא מעט אכזרי )
באשמורת שניה,שעת הדמדומים,
כולם עדייו רדומים,
השחר כבר מפציע
ברקאי,מצמוץ אחרון מהרקיע,
ניצב לו בצוואר מתוח
וקולו נישא עד הרחק ברוח.
בהגיע ירח אלול,
יחטף ילקח מהלול,
ובאיבחה אחת,
כשפירפר ונלחם ללא חת,
והשוחט שחט.
חג שמח
מוטי אשכנזי
