הלכת לי לפני שהספקתי להיפרד

לפני שהספקתי לחבק

לא היה סימן שרמז שיבוא לו הגל ויקח אותך ממני

או שאולי עיניי היו עצומות ,או לא מוכנות לראות

הלכת ממני, נשארתי עם עצמי

עם כאבי

ולפתע הכל אבד ממשמעותו

רק את במחשבותיי לא מרפה

ואם הזמן היה חוזר לאחור..רק לרגע

הייתי אוחזת בך ולא מרפה לעולם

הייתי אומרת את מה שלא הספקתי לומר

את מה שבתמימותי האמנתי שתמיד יהיה לו הזמן

ואת עכשיו....

לאן הלכת לי?

איך ככה  פתאום קמת והשארת אותי בעולם

עם הרגשה של לבד?

ומי יוכל להכיל את מחשבותיי את רגשותיי?

את כל מה שעברנו ביחד, את כל מה שישכיח לו הזמן?