ישיבת קומונה
"על סדר היום:
א. כוח אדם
ב. תקציב פעילות שוטפת
ג. גזברות
ד.תחבורה
שכחתי משהו?"
"יחסים אישים"
"דולי יקירתי, היחסים שלי ושל סו, הם העינין האישי שלנו. את לא יכולה, כל ישיבת קומונה, להעלות את אותו נושא נדוש. אנחנו בני זוג, הרבה לפני שהצטרפנו לקומונה הזו, וכנראה שנשאר יחד גם לאחריה. אם יש לך בעיה, את יכולה מצדי לתפוס לך את אביב, ולשחרר לחץ"
"מאיר, סך הכל רציתי להגיד, שזה לא פייר שאתם מדברים בשפה שלכם שאף אחד לא מבין, ותמיד נדמה לי שאתם מדברים עלי," אמרה דולי והסמיקה כולה, מה זה כל-כך בולט שאני מאוהבת באביב.
"דולי זה עגלה בספרדית," כמה מתאים."עוד משהו לא רלונטי?"
"אוקי שירי, את יכולה להתחיל"
"אנחנו מארגנים את הפעילויות בשני בתי ספר, שני מועדונים, במרכז הקהילתי ובשבט הצופים. בנוסף יש את הפעילויות רחוב ושעורי עזר לילדים מתקשים באנגלית וחשבון. תוסיף לזה שחלק מאיתנו גם דואגים לפרנסה, כי אף גוף לא מעביר לנו דמי מחיה ותקבל שחסרים לנו שני אנשים לפחות"
"באמת שירי. אני לא יכול ללדת לך חבר קומונה נוסף. תאמיני לי שהייתי רוצה. בלי קשר לבעית כוח האדם, נמאס לי כבר להיות בכזה מעוט כל הזמן. מזל שיש לי את אביב להשליט קצת סדר בלול התרנגולות הזה"
"מאיר, נמאס כבר מההתנשאות שלך, אתה לא המלך כאן!"
"תראו מי התעוררה מהנמנמת שלה? טניה בכבודה ובעצמה! עוד לא הגענו לנושא הגזברות. אם היית עושה את תפקידך כמו שצריך, אז אולי לא היינו בכאלה חובות כל הזמן. את יודעת היטב, שנבחרתי לראש, פה אחד, ואפילו לא ביקשתי את התפקיד. אם את כל-כך רוצה בתפקיד, את מוזמנת."
גם שימון לא ביקש להיות נשיא.
"אז אין ברירה, אלה לצמצם פעילות"
"שירי, אנחנו לא בקיטנה כאן. באנו לעזור ולבנות מנהיגות מקומית. אם את רוצה להסתלבט במזרח, אז את לא במקום הנכון. בסך-הכל את השבט כולנו מפעילים יחד. זה אולי ארבע שעות שבועיות מחבר ממוצע, ולפחות כפול ממני בתור ראש השבט. הפעילות בבתי הספר לא צריכה לקחת יותר מחצי שעה ביום וכנ"ל גם שאר המועדונים, הפעילות היזומה והעזרה הפרטית. הכל יחד גג ארבע שעות עבודה ביום וגם זה רק אם עובדים בקצב של צב ברברס"
"ומה עם כל האקסטרה? כל הטיולים, ההכנות לפעילויות, תיכנון פעולות, קורס מדריכים וכו?"
"אביב, אתה איתי, או עם התרנגולת העצלנית הזו?"
"אני איתך, רק רציתי לציין שאנחנו לא מגרבצים כל הזמן"
"אני יודע בדיוק מי עושה מה. אל תידאג. הנושא סגור מבחינתי"
"רציתי להגיד משהו"
"מה עכשיו דולי, עוד פעם יחסים?"
"לא זה בקשר לכוח אדם"
"אל תגידי לי שאת בהריון!"
"לא ברצינות. קיבלתי אימייל מאיזה בחור שאספתי בשדה לפני כמה ימים. דוקא בחור חמוד. מדבר כמו המורה ללשון ביסודי"
"לזה את קוראת חמוד? נשמע לי די מעצבן!"
"לא סו, הוא מתוק כזה. מין מתולתלי, מבולבלי"
"נו אז מה הקשר לאימייל. הלו דולי, הלכת לאיבוד? אנחנו רוצים לסיים את הישיבה. יש עוד הרבה נושאים וגם צריך עוד לעבוד היום. יש פעילות בשבט עוד חצי שעה! מבזבזים את הזמן בישיבות וקיטורים במקום לעבוד ולהשקיע הכל. תאמין לי שביחידה עבדנו עשרים שעות בממוצע, ולא היתי עייף חצי ממה שאני עייף עכשיו. זיוני המוח בקומונה הזאת עוברים כל גבול"
"הוא רוצה לבוא לבקר, אולי נצרף אותו אלינו?"
"מה הקישורים שלו? הוא הדריך בתנועה, היה קצין או משהו?"
"אין לי מושג, רק פגשתי אותו והוא עושה רושם עלא-כיפק. חוץ מזה ,גם סו לא הדריכה ולא היתה קצינה אף פעם!"
"את מוכנה לרדת כבר מסו! היא מדריכה יותר טובה מכולכן ביחד. יש אנשים בעלי כשרון הדרכה מולד. אוקי בסדר שיבוא," מה כבר אפשר להפסיד? לפחות יאזן קצת את הספינה המשוגעת הזאת"
"לשאר הנושאים כבר לא נשאר זמן. נצטרך לחכות לפגישה הבאה"
"רק רציתי להעיר משהו"
"רין, זה לא יכול לחכות?"
"רק רציתי להזכיר, שאמנם הסכמתי, שהספוטניק ישמש את כל הקומונה, אבל זה לא אומר שצריך להתחרע, וזה היה נחמד אם עוד מישהו היה דואג למלא דלק לפעמים, ולהגיד לי שלוקחים מראש. אני סידרתי טבלת הזמנות"
"אוקי נפגש שבוע הבא באותה שעה"
© כל הזכויות שמורות
