הנדנדה

לכל אחד ניצוץ אחר.

אבל מה עם הניצוץ בא מהאופל?

את לא תגידי לי מה לעשות אני אעשה הכל כדי לברוח את תראי, אני אברח כמו אבא.

את לא מפחידה אותי, את תעשי מה שאני אומרת לך!

עילדה תפסה את תיקה שכבר ארזה לפני כמה חודשים למקרה כזה, חיכתה שאמה תצא מהדלת של החדר שלה, שתלך לישון ואז...

עילדה סגרה את הדלת של הבית בעדינות ירדה במדרגות וניסתה שלא להתייחס להתכווצויות שהרגישה מעל הפופיק.

לא היתה לה תוכנית, היא הלכה לפארק השעשועים.

בפארק היתה תחושה מוזרה, עילדה  הסתובבה בקרוסלה עד שכבר לא היתה יכולה לראות ברור.

היא ראתה משהו זז מישהו מתנדנד, היא הסתובבה כנגד הכיוון של הסחרחורת וראתה את הנדנדה מתנדנדת.

היא הסתכלה מהר לירח ודמיינה את אמא שלה מחבקת אותה, מנסה להתעלם מתחושת הכיווץ בבטן.

היא הסתכלה שוב על הנדנדה, הנדנדה לא זזה.

עילדה נשמה עמוק ונרגעה, היא הלכה לנדנדה והתנדנדה בה, מספרת לעצמה שהכל היה דמיון, היא חשבה לחזור הביתה אך לא יכלה היא הרגישה את הרוח נוגעת בפניה חייכה וקפצה מן הנדנדה.

לקחה את תיקה והלכה אל מקום לא ידוע.

אימה קמה מחלום, והלכה לראות את עילדה ישנה. זה תמיד הרגיע אותה, אך הפעם עילדה לא היתה במיטה.

בלי לחשוב, יצאה מהבית והלכה אל פארק השעשועים, בדרך נזכרה שחלמה על עילדה מתנדנדת, בקוצר רוח רצה אל הפארק.

עילדה לא היתה שם.

התיק היה ליד הנדנדה, הוא היה ריק.

אימה של עילדה רצה הביתה כדי להתקשר למישהו שיעזור לה, בדרך ראתה נער אוכל סנדויץ על המדרגות של בניין, היא עברה אותו וחזרה אליו.

יש עליך פלאפון?

הנער הנהן בראשו הוציא את הפלאפון מתיקו והושיט אותו לאמא.

משהו קרה?

האמא התחילה לחייג.

אני יודע איפה היא!

האמא פתחה את עיניה והתבוננה בנער.

את מחפשת אותה נכון?

הנער לקח אותה אחריו והם הלכו בשביל שליד הפארק שעשועים.

הנער הצביע על מתקן עגול שאפשר להיכנס אליו בסולם.

היא ישנה שם!

האמא רצה לשם ומצאה את עילדה ישנה בתוך המתקן העגול.

היא חיבקה אותה חזק ונרדמה.

בבוקר קמה, צחצחה שיניים וראתה את עילדה קמה משינה ומסתכלת מאחוריה במראה.

ביי

איזה מהר קמת!

את הולכת לבית ספר?

עילדה נופפה בידה.

אימה ירקה את שארית משחת השיניים בכיור והלכה לחדרה של עילדה.

היא צעקה לה אני מקווה שלא שכחת כלום, נמאס לי שקוראים לי לבית ספר שלך כי את תמיד שוכחת את מה שצריך.

אימה נכנסה לחדר וראתה שעילדה לא שם.

ברגע של בלבול וצמרמורת נזכרה בחלום, עמדה ולא יכלה לזוז.

ישנם מקרים בהם מישהו עוזב, לפעמים הוא נפרד.