יצירות אחרונות
נפתחת כניצן (1 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -17/10/2026 08:22
בית חדש וחצר חדשה בשכונה (3 תגובות)
דני זכריה /שירים -17/10/2026 05:22
לְחַיֵּי הַסְּפִינוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ- לבמת הדיון של גלי🌹🌹🌹 (7 תגובות)
שמואל כהן /שירים -17/10/2026 04:27
היא מנשיבה בו רוח (5 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -16/10/2026 21:34
זרה ומוזרה (3 תגובות)
אילה בכור /שירים -16/10/2026 19:42
סתיו וחלומות (6 תגובות)
דינה קגן /שירים -16/10/2026 18:15
פתלתלות במסע (5 תגובות)
מאיר לוקשינסקי /סיפורים -16/10/2026 13:48
גשם וקר/ניר ערן (9 תגובות)
Nir eran /שירים -16/10/2026 12:13
עדיין אוהב (11 תגובות)
doctor V39 /שירים -16/10/2026 12:09
סיפורים
נאדיןאני גורר את הסיפור אל תוך הwinamp ורואה גל שמתחיל לעלות ואז יורד, משהו השתנה באויר. תאמין או לא תאמין זה כבר בחירה שלך אבל תקשיב ותקשיב טוב, כך נשימה עמוקה ותן למילים לחלוף דרכך. כולם מכירים אותו, אך ישנם מעטים שנותנים לו שם. הוא מגיע ברגע הכי לא צפוי ומפתיע אותך, לא משנה כמה תתנגד, הוא יחלוף דרכך. נאדין קיבלה מחזור היא הרגישה אותו בתוך גופה ונתנה לטיפות לטפטף, אדום זו תחושה, אתה יכול לחוש אותה או להתעלם. נאדין לא זכרה שכשיוצאים לרחוב צריך ללבוש בגדים, היא הרגישה את הרוח והתמלאה בה עד ששום דבר אחר לא היה יותר, הרוח חלפה דרך רגליה אל מרכז כדור הארץ, לשם הטיפות חלחלו. היום היה יום מיוחד הילדים התארגנו בכל רחבי העולם והתכוננו ל8 בערב כדי לדרוש את החופש בחזרה, המבוגרים הרגישו בלבול והצעירים הרגישו געגוע, למרות ששום דבר עדיין לא התחיל. נאדין הלכה, השעה היתה עדיין מוקדמת היא בישרה את בואה אל מעמקי השמיים אל מקום שהיא קראה לו מרכז היקום, לשם יצא פס לבן ושקוף מראשה הטוב. הילדים החזיקו ידיים במעגלים בכל העולם. נאדין ראתה אותם והם ראו אותה. צרחה נשמעה, היא יצאה מנאדין והתגברה. הילדים הרגישו שמשהו מחלחל בתוכם הם ידעו שזה הסוף. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |