סיפורים

דרך סודית

נניתן להגיע לגן של איילת כמעט מכל כיוון ברמת-גן.מדי פעם ,כשאני מובילה את היצור הקטן הצחקני והוורוד הזה  אני אומרת לה בלחש כאילו שאף אחד לא ישמע"היום נלך לגן בדרך סודית"
"כן"היא קופצת בשמחה.ואני מחזיקה בכף ידה הקטנה ועוברת אתה בין שני גדרות בתים עטורי שיח אספרגוס מזה ובונגוילאות וורודות ולבנות מזה והנה הגענו למיזרקה המתיזה מימיה במרכז הפארק ליד גן הילדים .איילה עומדת זמן קצר מול המלאך השחור האוחז בדג השחור ,שמפיו ניתזים רסיסים של אבני חן זוהרים לכל כיוון."הם מדגדגים אותי"צוחקת הקטנה בתלתליה ומנגבת את הזרועות החשופות לפני שאני מובילה אותה לידי הגננת.
לאחר שיחרורה מהצבא איילה למדה להיות מדריכת תיירים"זה באשמתך"היא אומרת לי"את לימדת אותי לאהוב דרכים.רמת-גן עכשיו קטנה עלי"
לפני שבועיים  איילת שלי נסעה עם אהובה לתאילנד."לחפש דרכים סודיות"לחשה לי בקריצה שובבה כשליויתי אותה לשדה התעופה.ושתינו צחקנו.
עכשיו במטוס שרוף וגוף מרוסק,בדרך ידועה לכל,מובלת למנוחת ה האחרונה.
בלילה אני מביטה בשמים זרועים כוכבים,בשביל החלב ומבקשת "קחו אותי בדרך סודית,לוא אראה אותה ,לוא רק עוד פעם"ואני עוברת בשבילים של לוויינים זנוחים מיושן,מטאורים תלויים על בלימה וירחים מפוייסים,מדמה לראות בשביל הצר הזה,בדרך הסודית לשתינו,את פניה היפות של איילת.

תגובות