שירים

שתי וערב

מתוך בקע בראי-

אפלולית דמותך נגעה בשלי,

עלים צפנו שתיקתך,

דמעות כוכבים

טשטשו צעדיך.
 

תחת ימה מזופתת-

רקיע מוכה

מספיד שקיעה,

מתוך שירת הגלים

יכולתי לשמוע קולך.
 

אבנים בשתי וערב-

רוח מעולם לא פסקה

מלנשב במשכן החיים,

אך חדלה מאלו

שהגיעו רק עד שתי.

תגובות