וולגארי

זה נורא וולגארי, אמרה השמנה וחברתה צחקה צחוק קרפדי.

הוא הולך כאילו העולם שייך לו, הוא חושב שיחיה לנצח, הוא יצא משליטה.

לשלם 100 שקל על כרטיס כדי לראות את התחת שלו, נו באמת.

אני נהייתי כולי אדומה, כשראיתי אותו מופיע על הבמה.

היא לגמה מהתה השתעלה מעט ואמרה.

את יודעת מה דבורה היתה חושבת על כל זה אם היא היתה בחיים, והסתכלה לה בעיניים.

רבקה פסססט: מצד שמאל.

היא כמעט שפכה את התה כשראתה אותי.

היא היתה בטוחה שאני עדיין מאחורי הקלעים.

העיניים שלה היו מסכנות וחסרות אונים.

אני חייכתי אליה חיוך לבבי.

היא ניסתה להגיד משהו, אבל חברתה עצרה אותה.

שלווווום. מה שלומך אבי?

מיד אחר כך השפילה את ראשה וכך גם חברתה השמנה.

הן שתיהן היו שמנות.

לקחתי כסא והתיישבתי.

נהנתי מהשקט.

בתוכי התגבר צחוק שפשוט רצה לצאת החוצה.

שתיתי את האספרסו בלגימה, ולא הפסקתי לצחוק, המבטים שלהם רק הצחיקו אותי יותר, חשבתי שלא אפסיק לעולם.

ואז המלצרית חזרה. וחייכה אליי, חיוך מבין, שהרגיע אותי.

חשבון בבקשה אמרה השמנה וסימנה עם היד, כמו לילדה מפגרת.

מה כל כך מצחיק שאלה אחת השמנות.

את באמת רוצה שאני אגיד לך?

היא הסתכלה עליי במבט מריר, ואמרה אני חושבת שאתה צריך לטפל בעצמך, גבר בגיל שלך, עם שני ילדים.

היא הסתכלה עליי וניסתה לשאוב ממני שמץ של יחס.

תקח אחריות על המעשים שלך.

אני רוצה להראות לך משהו,קמתי מהכסא והראתי לה את התחת שלי.

היא קמה בבהלה מהכסא שלה,לפתע הבחנתי במשהו מתוק בעיניים שלה, משהו תמים וחסר חוקים.

תקשיבי רבקה.

חשבתי לעשות ג,  עשיתי ג ואין לי שום בעיה עם זה.

חוץ מזה שקיבלת מופע בחינם.

שתי הקרפדות קמו והלכו ואני נשארתי עם החשבון.

אז שילמתי אותו.