עיניים

הסתכלתי לך בעיניים

וניסיתי לקרוא אותן.

הסתכלתי לא פעם ולא פעמיים,

האם רק אני יכולה לראות את ריקנותן?

חוקרת ובוחנת ומתחילה להבין,

עיניים עמוקות כאלה למה אף אחד לא מבחין,

לא בעינייך היפות, אלא בעצב שבתוכן.

למה רק אני מבינה אותן.

את חיה במדבר שומם וחם,

ריקני מכל האנשים שאת מכירה,

את אומרת שזמנך תם,

ולא מכניסה אף אחד לתוך הבועה.

אני יושבת מולך ומסתכלת לך בעיניים,

את עצבנית ידייך בין הרגלים,

ואני שואלת אותך מה קרה לך,

ואת עונה לי מה קרה לך.

לרגע נבהלתי מתשובתך,

ושוב הסתכלתי עמוק בעינייך.

נרעדתי מהקור.

חשבתי לעצמי,

והבנתי שמי שאני מנסה לחקור,