יצירות אחרונות
הפעם, עד אינסוף (0 תגובות)
**לנה** /שירים -24/08/2026 13:22
החיים ממשיכים (2 תגובות)
jakuper /סיפורים -24/08/2026 11:37
בָּלָדָה לְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים בַּכִּתָּה🌹🌹🌹 (8 תגובות)
שמואל כהן /שירים -24/08/2026 08:03
שְׁבוּעָה בְּאֵשׁ הַשְּׁקִיעָה (5 תגובות)
אביה /שירים -24/08/2026 06:53
היום אני כול כך מתגעגע (7 תגובות)
דני זכריה /שירים -24/08/2026 06:45
מוקדש לאור שלי ,הנכד הבכור (6 תגובות)
אילה בכור /שירים -23/08/2026 19:57
הילד בן שלושים (6 תגובות)
ZR /שירים -23/08/2026 18:02
זיכרון כמים חיים (18 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -23/08/2026 15:50
שירים
"רעב"מספר מילות הקדמה: השיר נכתב במקור בשנת 1943 בפולנית. הוא נמצא כתוב על גבי פיסת נייר בכיס מעילו של נער בן 12, מילוש זלינסקי בכפר נגושן בפולין. גופת הנער נמצאה מוטלת חסרת חיים לצד גופתו המושחתת של אביו, ומסמך נדיר זה מהווה עדות יתומה לזוועות הנוראיות שהתחוללו בתקופת השואה. את השיר מצאתי במקרה בספר שירים ישן בבית אמי והוא כה צמרר אותי שהחלטתי לתרגמו לעברית, וכעת אני מביאו בפניכם לקריאה ראשונה. אזהרה: השיר אינו קל לקריאה. רָעָב
במקור מאת: מילוש זלינסקי כְּשֶׁרְעֵבִים, לֶאֱכֹל. גַּם אִם בָּאֹכֶל רוחשות תּוֹלַעִים. שְׁחוֹרוֹת, גְּדוֹלוֹת, רובן עֲדַיִן חַיּוֹת. זֶה לֹא כָּזֶה נוֹרָא, כִּי חֶלְקָן מֵתוֹת. וְאָז, הֵן אֲפִלּוּ טְעִימוֹת. כְּשֶׁרְעֵבִים, לֶאֱכֹל. אָז מַה, אִם זוֹחֲלִים עַל הָאֹכֶל עכברושים. אֵלּוּ רַק יְצוּרִים אפורים, בַּעֲלֵי רַגְלַיִם וְרוֹדוֹת, וְזָנָב שֶׁמַּצְלִיף "שוויף, שוויף." הֲלֹא, גַּם הֵם רְעֵבִים. וְאִם לֹא אוֹכְלִים, דְּבַר מַה, אֲזַי גּוֹוְעִים. כָּךְ הִסְבִּיר לִי אַבָּא, בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה. טֶרֶם יָרוּ בּוֹ. עַכְשָׁו, גַּם הוּא, מָזוֹן לְתוֹלַעִים ולעכברושים. הַס! אֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתָם, הֵם חוֹזְרִים. אוֹתִי לֹא יִתְפְּסוּ. אֲנִי אֶשְׂרַּד כָּאן, בָּחֹשֶׁךְ, לבַד. ליַד גופתו הָאֲכוּלָה שֶׁל אַבָּא. כְּשֶׁרְעֵבִים, לֶאֱכֹל. הַכֹּל.
תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |