סיפור לשבת ( אם במקרה יש ביננו שומר מסורת)

הבן אדם שכב פרקדן, מחשבות לרוב התרוצצו במוחו המיוסר איך הגיע למצבו העלוב,איך זרק המו"ל את כתיביו שבוע אחר שבוע,איך אשתו עזבה בטריקת דלת,והכי גרוע,מה עושים?,נאנח והתהפך על צידו מנסה למצוא משהו ראוי לכתיבה,קם מידי פעם,שרבט משהו והשליכו כלאחר יד ,ימים חלפו,ללא משמעות,שישי, שבת, ראשון, הכל נראה ריקני בעיניו, והיאוש עולה ומזדחל,משתלט על הבן אדם.
יום אחד, יום שישי,שעת בין ערביים,דפיקה בדלת,נאנח,קם בכבדות,גרר עצמו ופתח,שפשף את עיניו בתמהון למראה נערה חיננית בשמלה לבנה המחזיקה בידה סלסלת קש,לפני ששאל לרצונה,פתחה הנערה פיה ובקול פעמונים פלטה "אדם יקר,רודפים אותי, אני מבקשת להכנס ושתשמור עלי"
ומבלי לחכות לתשובה חמקה פנימה,"אל תדאג" אמרה "אני לא אהיה לטורח
,בדיוק חזרתי מהמכולת ויש לי כל מה שצריך לשבת",בזריזות העמידה זוג פמוטים ברכה על הנרות,וכהרף עין ערכה שולחן עם חלות ויין,עמד הבן אדם משתאה,מופתע לחלוטין,אך לא נשאר אדיש ,משהו בקרבו החל נע,
"עכשיו אתה צריך לקדש על היין" פקדה עליו בנועם, כשישבו לסעוד,שלף מאי שם סידור ישן,אולי עוד מהבר-מצווה,עלעל בו עד שמצא,והחל לקרוא בהטעמה את הקידוש,תוכן המילים כסופר,נטעו בו רושם עז והוא חש איך חמימות נעימה עוברת בו,סיימו את הארוחה,והנערה התיישבה והחלה לפטפט בעליזות סיפור אחר סיפור, הסיפורים היו נפלאים והשאירו אותו מרותק ,למחרת, יום שבת,שוב ישב למולה מקשיב מוקסם לאין סוף סיפורים.
בצאת השבת,פנתה ללכת,אמר לה"היה לי העונג לארח אותך, האם תאותי לבוא בשבת הבאה?" כן, ענתה אשתדל לבוא אליך שוב שתשמור עלי.
התיישב הסופר,והחל לכתוב במרץ,ולהפתעתו כמעיין נובע סיפורים נפלאים נערמו למכביר,המ"ול ישב המום שקרא אותם,"איזה יופי" נהם,"ואיזו רוח נכנסה בך" שלף חבילת מרשרשים "קח ותמשיך" אמר.
הגיע יום שישי ,ואכן הנערה הופיעה שוב,ועוד שבת נעימה כקודמתה וכך שבת אחר שבת,בינתיים שמו של הסופר יצא מהולל לגדולה למרחקים,והגיע
לאזני אשתו שהחליטה מעשה , ויום אחד התייצבה ושאלה אותו "האם יכולה אני לשוב ולגור עם אישי ,בעלי?" כן בודאי ענה לה אבל תדעי לך שיש לי אורחת קבועה כל שבת, וסיפר לה על הנערה , האישה הצטחקה ואמרה
"אני לא חושבת שהיא תבוא יותר, כעת שאני אשמור שאתה תשמור את השבת , דרך אגב ,אתה יודע איך אומרים ?
יותר משבני ישראל שמרו את השבת השבת ,השבת שמרה עליהם "


חג שמח