שתיים עשרה שנה ואחרי וכמה לא למדנו דבר יום השנה הלועזי לרצח רבין נראה אתמול עצוב ובזוי ומעורר חלחלה מתמיד..
שלושה אירועים שהיו אתמול משכו את תשומת ליבי ואת תשומת הלב של אילו החוששים לדמוקרטיה.
האירוע הראשון היה הברית השפלה שהתקיימה בין כתלי הכלא בקרב משפחת הרוצח..
האירוע השני היה – מצעד הלפידים והכרזות בגנות נשיא המדינה – שמעון פרס..
והאירוע השלישי היה – נהמות הבוז ההמוניות שנשמעו ביום זה בקרב אוהדי בית"ר המתלהמים כאשר הכרוז במשחק של חיפה, בית"ר ציין את מה שקרה לפני שתיים עשרה שנה..
איני יכול שלא להיות מוקף חלחלה עמוקה סלידה ושאת נפש מכל אחד מן האירועים האלו..
הברית שהתקיימה בין כתלי הכלא – הברית, שבו נולד העולל הרך של שברא השטן מלמדת, אף שאומנם היא הייתה בתוך כתלי הכלא, שהלקח לא נלמד ונראה לפחות שהרוצח בשלב זה לפחות ניצח. אותו רוצח עם החיוך המרושע והזדוני שאין אפילו להביע התנצלות בדברי הרצח באמת שאין עליה מה להוסיף.
איני מבין מדוע מסקרים את הרוצח מכל מקום ועבר ונותנים לו במה בעיתונים. המשפחה הזאת היא המשפחה הכי שפלה שקמה פה ואין היא ראויה לחצי אזכור שלא לדבר על אזכור, אז למה, למה לעזעזל נותנים לו במה. מה שעוד יותר מעורר חלחלה וגועל הוא השם של העולל השם הפרטי הוא משהו משהו שלום – כן, אתם לא שמים לב למשהו פסול בשם הזה והזוי לגמרה בהקשר שלו. אם תשאלו אותי כל המשפחה צריכה להיות מאושפזת במוסד לחולי נפש ובטח ובטח שלא לשמוע מהם כל שני וחמישי ומספיק כבר עפ כל העניין הזה.
הסוגיה השנייה היא סוגיית ההסתה, שכנראה בשם ההגנה על חופש הביטוי, אגע בזה בהרחבה במאמר השלישי כנראה שהיא מאפשרת הרבה דברים. מצעד הלפידים שהובל על ידי הימין הקיצוני הסהרורי וכן הכרזות שהודבקו בראשי חוצות ירושלים בדמות פרס נוטל כאפייה, מחזירים אותנו לימים ההם, ובצער רב, הרוב השפוי דומם, הוא נשאר דומם, חסר רק שיתחילו לשים את פרס בדמות קצין אס. אס כמו שעשו לרבין בזמנו ויובילו אותו בארון קבורה.
נשיא המדינה הוא אומנם אדם חסון ויש לו כוח נפשי רב ביותר אולם זה לא נותן אישור לפורעים ולאילו המשתוללים לצעוד בראשי חוצות כמו שהם צועדים..
עד מתי, עד מתי ההסתה תשתולל פרועה ברחובות ואנו לא נגיד דבר. המזל היחידי אולי שמי שאז עמד על המרפסת בכיכר ציון או בין היותר תומכים של ההפגנה ההיא, היום מגנים בראש כל חוצות את הפורעים והמסיתים, אולם, שמא בכך הדבר צריך להסתיים, כלל וכלל לא, יש לעקוב אחר הפורעים ואילו התולים את השלטים בגנות הנשיא ואו לעצור אותם ואו להטיל עליהם עבודות שירות ויש לעקור לילוטין ביטויים כאלו שהרי לא הם יותר מעשבים שוטים בקרב החברה הכביכול שפויה שלנו בתוך העניין הזה.
מהו גבול חופש הביטוי בשם ההגנה על הדמוקרטיה – בשלב זה בידי אושיות החוק נדלקת נורת אזהרה או לפחוץ צרחכה להדלק שגם וכנראה ויש לקוות כי לא יקרה כלום אבל עדיין צריך לפעול להישנות הדבר הזה, לא יכול להיות שבמדינה דמוקרטית, שחוותה את אותו אירוע מלפני שתיים שנה ועמדה מנגד ולא עשתה דבר תמשיך לעשות כן גם כעת, יש למצות איתם את הדין במלוא החומרה בין אם אילו שייכים לארגוני מחתרות או שמא פועלים על דעת עצמם..
הדבר השלישי הוא שריקות הבוז של אוהדי בית"ר להיזכור הכרוז בדבר הרצח. באמת שאין לי מילים אני המום ונפעם וכואב עד כמה חוסר ההבנה וחוסר הרגישות וה"אלימות" יכולה להגיע בשעות כאלו..
ההתנהגות שלהם אתמול אינה ראויה למחילה, מילה אחת אני יכול להגיד אחרי אתמול, חרפה. באמת זה ממש כאב לי ולרבים אחרים לראות עד כמה הנהמות שנשמעות בראשי חוצות יכולים עוד יותר להגביר את הפצע שנפער ועדיין כדבריי לא התחיל להתאחות.
יש להעניש את בית"ר במלוא חומרת הדין בגין מעשה זה, שכן למרות שהמועדון כמועדון הביע סלידה גורפת מאוהדים אילו הם צריכים להבין שיש דברים שלא אומרים ובגין כך הם צריכים להיענש בשיא הכובד, בהקשר הזה אולי אני יכול להגיד שאני מסכים ואולי קצת מצר שאולי העצרת שבמוצאי שבת לפני התאריך הלועזי נערכת בשיוך פוליטי – בעיקר של מר"צ והעבודה כיוון שעקב כך יש מגזרים שלמים בעם שאינם יכולים להביע הזדהות מלאה בדבר העצרת אולם, הרצח היה רצח על רקע פוליטי כאשר רבין בא ממחנה פוליטי מסוים ופעל להגשמת חזונו.
האוהדים אתמול חצו קו אדום שאין ואי אפשר לחצותו במדינה שמתיימרת לפחות להיות מדינה דמוקרטית ובאמת שכאב לי, כאב לי לשמוע את ההמון הבלתי מרוסן הזה משתלח בגנות ואף מרעיף דברי שבח בגין השטן השפל ביותר עלי אדמות.
לסיכום: ה-4.11 השנה, היה יום עצוב לדמוקרטיה הישראלית, הוא הונצח כיום זיכרון שהטיל אות קלון על המדינה הישראלית כמדינה דמוקרטית ואף עשוי להיזכר לדיראון הרבה מאוד זמן, אני הייתי מאוד עצוב אחרי אתמול ואף בכיתי כמהה בגין אובדן והידרדרות החברה, כחברה דמוקרטית לתהומות שעשויים בהמשך להתגלות כמסוכנים. נושאים אילו קשורים קשר ישיר לחינוך, שכן למרות שחינוך בארץ מנסה להדריך כמה שיותר לשמירה על ערכים וכיבוד הזולת אירועים אילו היו נדחקים לשוליים הסהרוריים ולא מיוצגים ונישאים על ידי עשרות ומאות אלפים במדינה.
חומר למחשבה, אמיר..
